ביהמ"ש גזר על בעלי חזיריות מהגליל קנס של חצי מיליון שקל בעקבות זיהום לאורך שנים

בפסק הדין עוגנו הדרישות הסביבתיות של המשרד להגנת הסביבה להפעלת החזיריות על-מנת למנוע סיכונים סביבתיים לציבור ולסביבה

==

פרסום

בעקבות כתב אישום שהגיש המשרד להגנת הסביבה לאחר חקירה פלילית שביצעה המשטרה הירוקה, ביהמ"ש השלום בעכו (השופטת זהבה קאודרס בנר) השית קנס בסך מצטבר של כחצי מיליון שקל, בעקבות זיהום סביבתי חמור ארוך שנים. (ת"פ 47520-03-14 מדינת ישראל נ' שותפות המגדלים איבלין ואח').

הנאשמים חויבו בתשלום קנסות בסך כולל של 500 אלף שקל אשר יועברו לקרן הניקיון, ובחתימה על התחייבויות להימנע מעבירה בה הורשעו למשך שלוש שנים, לפי החלוקה הבאה:

שותפות המגדלים איבלין –                     קנס בסך 185,000 שקל והתחייבות בסך 250,000 שקל

המגדלים אעבלין (ניהול) בע"מ –             קנס בסך 185,000 שקל והתחייבות בסך 250,000 שקל

מגדלי בעלי חיים א.ב. 1993 בע"מ –         קנס בסך 12,500 שקל והתחייבות בסך 20,000 שקל

איצקוביץ את בני נסראת עראף בע"מ –   קנס בסך 12,500 שקל והתחייבות בסך 20,000 שקל

י.ע.ר שיווק (ע.א.ש) בע"מ –                    קנס בסך 12,500 שקל והתחייבות בסך 20,000 שקל

מאיר מניה בע"מ –                                 קנס בסך 12,500 שקל והתחייבות בסך 20,000 שקל

חברת אחים פהדאן בע"מ –                     קנס בסך 80,000 שקל והתחייבות בסך 50,000 שקל

התיק עסק בעבירות זיהום מים ורישוי עסקים מפעילות מתקן שותפות המגדלים בתחום המועצה המקומית אעבלין. מדובר במתקן קדם לטיפול בשפכים של חזיריות המחוברות אליו, אשר נועד לבצע טיפול ראשוני בשפכים, וכן בשפכי בית הנחירה שבבעלות השותפות – ולהביאם לאיכות המותרת להזרמה למערכת הביוב הציבורית ומשם למט"ש חיפה.

על פי כתב האישום, לאורך תקופה ארוכה נמצאו בשפכי המתקן חריגות משמעותיות מן האיכויות המותרות להזרמה למערכת הביוב הציבורית. כמו-כן, המתקן ובית המטבחיים תופעלו בצורה לקויה ובאופן שגרם למפגעים סביבתיים, לרבות ניקוז שפכים לבריכות שאינן אטומות לחלחול, הצטברות בוצה ומוצקים בבריכות, זרימת שפכים אל מחוץ לשטח מתחם השותפות ולסביבה ועוד.

במתחם בית המטבחיים הושלכו פגרי חזירים מחוץ למכולה יעודית, תשטיפים מעורבבים בדם זרמו ממתקן איסוף הפסדים לעבר בריכות הטיפול בשפכים וגרמו לצחנה חמורה, ובריכות הטיפול בשפכים לא טופלו כראוי וגרמו למטרדי ריח חמורים.

כתב האישום הוגש בשנת 2014 לאחר הכנת תיק אינטנסיבית של מחוז צפון והמשטרה הירוקה, ליווי התיק בבית-המשפט על-ידי הלשכה המשפטית וסיוע האגף לסביבה חקלאית במשרד להגנת הסביבה. את המשרד ייצגו התובעות החיצוניות עו"ד ליאורה סבירסקי-דרורי והדרה שדלצקי ברגר.

בתיק התנהל הליך גישור, וכן הועלו טענות מקדמיות שונות והוגשו בקשות לעיכוב הליכים.

באפריל 2015 שני נאשמים בעלי חזיריות, ישראל איצקוביץ ושלמה קמחי, הודו והורשעו בעבירות בכתב האישום, ונגזר על כל אחד מהם מאסר על תנאי של שישה חודשים למשך שלוש שנים, קנס בסך 10,000 שקל והתחייבות בסך 15,000 שקל שלא לעבור את העבירות בהן הורשעו למשך שנתים (מצ"ב פסק הדין).

בהמשך התחלפה הנהלת השותפות, וחל שיפור ניכר בפעולות שבוצעו לשיפור איכויות השפכים ותחזוקת המתקן. במקביל נערך מו"מ מורכב בין הצדדים להסדר סביבתי נרחב, שיטפל בכל המפגעים הפוטנציאליים העלולים להיגרם מפעילות המתקן והחזיריות, לרבות בנושא שפכים, נגר עילי, איכות אוויר וריח, מניעת מזיקים, מניעת זיהום קרקעות ועוד.

לבסוף, הושג הסדר טיעון, אשר הביא להרשעת הנאשמות בעובדות כתב האישום ועיגן את ההיבטים הסביבתיים של הפעלת מתקן הטיפול בשפכים והחזיריות בהשקעה כספית ניכרת. זאת באמצעות דרישות סביבתיות למתקן ולחזיריות, בדומה לתנאים ברישיון עסק. רוב הדרישות נכנסו לתוקף מידי, וחלקן נדחו על מנת לאפשר את ביצוען.

ב-11 בדצמבר אישר בית המשפט את הסדר הטיעון, וקבע כי ההסדר והדרישות הסביבתיות הנספחות לו יהפכו לחלק בלתי נפרד מגזר הדין.