תחת הכותרת של מאבק ביוקר המחיה, משרד החקלאות בוחן צעד דרמטי שעשוי לשנות את מפת ייצור העוף בישראל – פתיחת השוק ליבוא עוף קפוא מברזיל. בעוד שבמשרד טוענים שמדובר במהלך חיוני להורדת מחירים לצרכן, בענף הלול מזהירים מפני השלכות הרסניות למשקים המקומיים, במיוחד בפריפריה ובאזורי קו העימות. מדובר בעימות בין מדיניות ליברלית של פתיחת שווקים לבין הצורך לשמור על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית איתנה.
ענף העוף בישראל, הכולל כ-6,000 משפחות חקלאים ופעילות מסועפת הכוללת משחטות, הובלה, תעשייה וטרינרית ותשתיות מקומיות, ניצב בפני איום חדש: יבוא עוף קפוא מברזיל. כ-30% מהעופות לצריכה בישראל כיום הם קפואים, אך הם מגיעים בעיקר מהייצור המקומי. פתיחת הדלת ליבוא עשויה להוזיל מחירים, אך גם לייצר זעזוע קשה בענף כולו – כולל סגירת משחטות בפריפריה ופגיעה ישירה במשקים קטנים.
מעבר לכך, ישנם גם שיקולים מדיניים. בימים של מתיחות בזירה הבינלאומית, נשמעות אזהרות שהפקדת ביטחון המזון של ישראל בידי מדינות כמו ברזיל עלולה להיות בעייתית. החשש הוא שמהלך כזה יאפשר בעתיד הפעלת לחצים פוליטיים דרך מזון – תחום קריטי של ריבונות.
מנגד, משרד החקלאות טוען כי יבוא אחראי ומבוקר יאפשר לשמור על איזון בין הצורך לספק מוצרים במחיר נגיש לבין שמירה על תעשייה מקומית חזקה. במשרד מציינים כי אין כוונה לפגוע ביצרנים המקומיים, אלא לווסת את השוק ולהעניק מענה למצבים של מחסור או עלייה חריגה במחירים.
בעוד הקרב על העוף רק מתחיל, ברור שהמאבק הזה חורג מעבר לשורת המחיר בסופר – מדובר בשאלה רחבה על עתיד החקלאות הישראלית, על גבולות ההתערבות הממשלתית בשוק החופשי, ועל מה נחשב "ביטחון לאומי" בעידן של גלובליזציה.
