הצלחה לכנס המקוון ללקוחות ענף המדגה ביוזמת 'צמח תערובות'
הוצגה פעילות ענפה ופיתוחים חדשים בתחום
'אפקט הפרפר'- משק כנפיים בסין משפיע על כל ענף הסחורות בעולם
הצלחה לכנס לקוחות המדגה של חברת 'צמח תערובות', שהתקיים במתכונת מקוונת, עקב ההנחיות, בהשתתפות עשרות משתתפים: לקוחות, מדריכים, אנשי מחקר ופיתוח. את הכנס אירגן והנחה אמיתי טל, מנהל תחום המדגה בצמח תערובות.
עומר לביא, מנכ"ל 'צמח תערובות', הציג בפני המשתתפים את הפעילות הענפה של המפעל, והחשיבה המחודשת בעקבות משבר הקורונה. לביא הציג את חזון המפעל לשנת 2023, לפיו, 'צמח תערובות' מתעתד להגדיל את כושר הייצור של התערובות לחיות המשק, ולהרחיב את ייצור המזון לחיות המחמד. בנוסף, ציין עומר לביא, כי " נתוני הייצור בצמח תערובות, בעשור האחרון נמצאים בקצה גבול יכולת הייצור , ולכן, אושרה לאחרונה הכפלה של הייצור, על ידי בניית מגדל ייצור נוסף בלב המפעל, שייבנה עד 2023. "בנוסף להגדלת כושר הייצור, מקדמים מצוינות בצמח תערובות, בכל דרגי הארגון, וממשיכים בפעילות הפיתוח ובכניסה לשווקים חדשים. "לאחר מספר שנים בהם מחירי חומרי גלם נמוכים בענף, אנו עדים לנסיקה דרמטית של מחירי הסחורות בעולם, הגבוהים ביותר בשבע השנים האחרונות. בתחום מחירי התערובות למדגה למשל, ניתן לראות עליית מחירים של למעלה מ10% בין ינואר 2019 ודצמבר 2020.
שי קופלוביץ', סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה במפעל צמח תערובות, סקר את התנודות בשוק חומרי הגלם בצל משבר הקורונה ואמר: "משק כנפי הפרפר בסין, מחולל סערה בארצות הברית בתחום חומרי הגלם, בעקבות מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, פחת היבול העולמי של תירס וסויה, וגם יבולי החיטה היו נמוכים בהשוואה לשנים קודמות, מזג האוויר היה בעייתי והחלה עלייה מואצת במחירי הגרעינים למספוא. מפעלים רבים נסגרו בעולם בתקופת הקורונה, והחל חיפוש אינטנסיבי של כלל היצרנים, אחר חומרי גלם לא רק מסין, כך נוצר מצב ששוק חומצות האמינו, הנשלט ברובו על ידי הייצור הסיני, קפא, והעולם כולו נכנס לסחרור. בסין ובאירופה נסגרו נמלים בשל מחסור בכוח אדם ובשל החלטות סגר מדיניות. גם ההובלות הימיות אותגרו והיקשו על השגת חומרי הגלם ובמקביל פחת גם הייצור. בחודשים האחרונים קיימת מגמת התאוששות בסין והיא רוכשת תבואות מכל העולם בקצב מואץ ביותר, חומרי גלם ודגנים כדי למלא את מחסני המדינה ומכיוון שסין היא תעלומה, אין לדעת מה הסיבה האמיתית לכך. רוסיה למשל, החליטה למסות את ייצוא החיטה כדי לשמור על מאגר החיטה במדינה עקב ההבנה שסין רוכשת הכול. בפועל, סין גרמה לעליות חדות בשוק הגרעינים ועדיין מרגישים את ההשפעה כתוצאה מכך. במקביל נוצרה בעיה נוספת – ההתאוששות הכלכלית של סין מצריכה גם רכישת מכולות רבות מכל העולם לטובת הייצוא והייבוא, מצב שגרם למחסור במכולות ולעיכובים בשינוע סחורות המתומחרים בכסף. כעת מנסה סין לשלוח חומרי גלם לכל העולם, ולהחזיר את העולם לשגרה. עלות שינוע מכולה בחודשים האחרונים קפצה בכמעט 500%!, אם מגלמים את העלויות הנוספות לתכולת מכולה, ניתן להבין עד כמה עלו מחירי חומרי הגלם, ועד כמה כולנו מחכים בתקווה שבעוד מספר חודשים התנודות הללו יירגעו ונחזור לרכש נורמלי".
מצב הדגה אף הוא עבר טלטלה השנה, בדרום אמריקה, בים השחור ובצפון אירופה, שהשפיע על המחירים של קמחי הדגים. הדגה הנמוכה משפיעה על היכולת לרכוש קמחי דגים מאזורים מסוימים בעולם ומשפיעה על המחירים. תוסיפו לזה קרבות פוליטיים באיחוד האירופאי על ייצוא דגים מצפון אירופה ותגיעו לשינויים לא צפויים שכנראה ילוו אותנו בחודשים הקרובים.
פז גורן מנכ"ל חברת 'דג סוף' ו'דג ישראלי', מחברות הבת של 'צמח תערובות', המובילה את תחום החקלאות הימית, אומר: "אנו מחויבים לפיתוח המשאב הימי כשטח לחקלאות מים ישראלית לגידול דגי ים איכותיים וטריים לשוק הישראלי, על ידי פיתוח מזונות,זנים חדשים של דגים ושיטות גידול ו כדי לקיים חקלאות ימית ישראלית, כלכלית ורווחית, תוך התמודדות ומתן מענה לשוק הישראלי מול ייבוא מאוד אינטנסיבי. תקופת הקורונה השפיעה לטובה על הביקוש לדגים טריים, משתי סיבות: האנשים פיצו את עצמם בתקופת הקורונה ובמקום לאכול במסעדות שנסגרו, בישלו ואכלו הרבה, ואף קנו דגים קצת יותר יקרים מהרגיל. לתוצרת הדגים הטריים מישראל קיים יתרון, הן מבחינת חיי המדף של המוצר, היותר ארוכים, והן מבחינת הטריות של הדגים. בתקופת הקורונה ייבוא הדגים הצטמצם עקב עלויות הטיסה והתוצרת הישראלית היתה מבוקשת יותר". בנוסף, אומר גורן, "התפתחות החקלאות הימית בארץ מוגבלת בשל תנאי הים; אין מפרצים ואין אתרים זמינים לגידול ולכן מחפשים כיווני התפתחות בעולם. התחום נשחק בארץ: חקלאות ימית הינו תחום קשה, מאחר ואין אתרים שמדינת ישראל יודעת להקצות, או שהם תפוסים על ידי נמל, צבא, גז, והמדינה לא השכילה עדיין להקצות שטחים דו-שימושיים (שהם גם וגם = גם נמל וגם חקלאות ימית). הפרדוקס הוא שהביקוש לדגים עולה, והייצור המקומי יורד, ומה שממלא את הוואקום הוא הייבוא לישראל.
לצד גידול תוצרת ישראלית של דגים טריים בים, בצמח תערובות הציגו טכנולוגיה חדשה של יצירת פילה דג בתרבית. ד"ר שלמה פלבן, מנהל הפיתוח בצמח תערובות סקר את הטכנולוגיה עליה עובדים במספר חברות בעולם, לפיה יהיה ייצור של פילה דג ללא צורך בגידול דגים. לאחרונה, החלו לייצר גם סטייקים ובשר בתרבית. בתחילת הפיתוח מחירו של הבשר, שיצא מהתרבית, הגיע למאות אלפי דולרים ליחידה, ולאחר תהליך פיתוח שארך מספר שנים, המחירים ירדו וכיום מדברים על ייצור סטייקים בתרבית בפחות מעשרה דולר. בתחילת שנות ה- 2000 החלה התפתחות בגידול תאי דגים. הגידול מתבצע על ידי הוצאה של תאים מהדג , ניקוי הדגים מווירוסים ומגורמי מחלה במעבדה, וגידולם בביו-ריאקטורים. מהתאים שמתחלקים ומתרבים במערכות האלו ניתן לייצר "נתחים" של דגים ללא צורך בגידול דג שלם. הערכים התזונתיים של הנתחים דומים ואף זהים לנתחים המתקבלים מדגים, המגודלים בצורה קונבנציונלית. הטכנולוגיה הזו תאפשר בעתיד הפחתת תלות בחקלאות מים, ובמצב הדגה בעולם. ייצור נתחי דג בטכנולוגיה המתוארת , תפחית בצורה משמעותית את הפגיעה בסביבה, כמו כן חלקי הדגים שמיוצרים בטכנולוגיה יהיו נקיים מחומרים מזהמים, כגון: כספית וגורמי מחלות ועוד. השימוש בטכנולוגיה יאפשר להקים מתקני יצור לבשר דגים, ליד כל עיר גדולה ללא תלות במקורות מים ותנאי אקלים.
