"זה אתגר מאוד גדול על רקע שינויים גיאופוליטיים, אמר ליפקין, והגדיר את ישראל כמדינת אי מבודדת התלויה במלאי הקיים, "לא מדובר בלהביא עוד קופסת שימורים, אניית מספוא זה משהו בגובה של מגדל עזריאלי ואם לא תהייה לנו תמונת מצב מדויקת למה שיש במדינה בכל זמן נתון לא נדע מה צריך להחזיק", אמר ליפקין.
ליפקין הסביר כי משרדי החקלאות, הבריאות והכלכלה פועלים בהתאם למדיניות רשות החירום הלאומית (רח״ל), במטרה להבטיח ביטחון מזון ורציפות תפקודית – החל מאספקת חיטה לייצור לחם ומוצרי מאפה ועד מספוא לייצור חלב, ביצים ובשר. לדבריו, אירועי ה־7 באוקטובר ושינוי תרחישי הייחוס של רח״ל חידדו את הצורך בתמונת מצב עדכנית, המחייבת את ישראל – כמדינה התלויה ביבוא ימי – להבטיח זמינות חומרי גלם בכל עת.
במשרד החקלאות ציינו כי החקיקה החדשה תאפשר ניהול יעיל של התורים בנמלי הים, כך שבמצבי מחסור ניתן יהיה להעניק קדימות לפריקת אניות חיטה ומספוא על בסיס מידע תפעולי מדויק.
חברי כנסת העלו חשש מפגיעה בסודות מסחריים של יבואנים ובעלי מלאי, אך במשרדי החקלאות והמשפטים הבהירו כי החוק עוסק במסירת מידע בלבד והסודיות תישמר במלואה. נציגי התעשייה הביעו תמיכה זהירה, תוך דרישה להגנות ברורות על המידע, בעוד נציגי החקלאים הזהירו כי רפורמות בענף החלב עלולות לפגוע ביכולת להחזיק מלאי מספוא בעתיד.
הדיון בהצעת החוק צפוי להימשך בוועדת הכלכלה בימים הקרובים.
