מאת: ד"ר יאיר סער
מבוא
ספיגת חומרי הזנה משמעותה הטמעת חומרים כמו סוכרים, ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן וחומצות אמינו בזרם הדם, בתאים או על פני רקמות ואיברים. התהליך מורכב ומעורבים בו סוגי אנזימים רבים הפועלים ברירית המעי (Mucus)
מחסום המעי
יחידה פונקציונלית מאורגנת כמערכת רב-שכבתית, המורכבת משני מרכיבים עיקריים:
(1) משטח מחסום פיזי, המונע הידבקות חיידקית ומווסת דיפוזיה פר-תאית לרקמות המארחות.
(2) מחסום תפקודי עמוק, המסוגל להבחין בין פתוגנים לבין מיקרואורגנזימים החיים בסימביוזה המחסום הפיזי החשוב ביותר הינו שכבת אפיתל המעי המצוי מתחת לשכבת הרירית.
בתהליך העיכול, המזון בא במגע עם רירית המעי הממלאת תפקידים חשובים בהגנה על תאי האפיתל מפני פתוגנים.
ברירית המעי יש רמה גבוהה של תאי מערכת החיסון המקנים הגנה חיסונית ותומכים בפלורה הטבעית של חיידקי המעי.
ההנחה הרווחת כיום היא שהמיקרוביום הוא בעל השפעה משמעותית על בריאות בעלי חיים כמו בני אדם.
הרכב המיקרוביום אינו מושפע מגיל, מין או סביבת הגידול. שינוי בתזונה יכול להשפיע על שינוי המיקרוביום.
הרכבו נקבע לפי אנרוטיפ, שהוא ספציפי לכל אורגניזם ומשפיע באופן משמעותי על הסיכון למחלות מטבוליות ואחרות.
סקירה זו מציגה נתונים על אינטראקציה בין רקמה לימפואידית הקשורה במעי, מיקרוביום ומחסום רירית המעי.
תמיכה במחסום המעי דיונים רבים מתקיימים בנושא "תסמונת המעי הדולף" בקרב הקהילה הרפואית האינטגרטיבית ההומנית והווטרינרית, אך קיים מעט ידע על יסודות מחסום המעי וכיצד המיקרואורגניזמים ומערכת החיסון מתפקדים כדי לשמר את המחסום הזה.
המאמר מציג עדכונים ממחקרים בנושא היסודות הבסיסיים בפיזיולוגיה של מחסום המעי ודן בדרכים העיקריות לכישלון וסוקר עדויות לטיפולים לא תרופתיים שיכולים לשפר תפקוד מחסום המעי.
בבואנו לחקור ולהבין את התאים, החלבונים והתהליכים שנועדו לשמור על ממשק מעיים בריא, עלינו להבין כיצד המיקרוביום ותאי מערכת החיסון משיקים בשכבת האפיתל של המעי וכיצד הם תלויים בו . שלמות מחסום המעי חשובה לבריאות המעי ולספיגת המזון. לכן, פונקציות המחסום וחדירות המעי מייצגות את אחת הפונקציות הגדולות ביותר בממשק בין בעל החיים לסביבתו החיצונית. תפקוד המחסום המעי הוא מערכת מתוחכמת המאפשרת כניסה סלקטיבית של מרכיבי תזונה רצויים ולא רצויים מתוכן חלל המעי ואל הגוף.
סינון זה דורש בקרה קפדנית, אם על ידי הפרשות בחלל המעי או ע"י ספיגה של חומרים מזינים זמינים, אינטראקציה פיזיולוגית עם חיידקים חיצוניים ומטבוליטים שלהם.
כיצד הזנה נכונה שומרת על מחסום המעי?הזנה נכונה מחזקת את המבנה והתפקוד של מחסום המעי באמצעות ייצור חומצות שומן קצרות (SCFAs) על ידי המיקרוביוטה של המעי וגורמת לסבילות חיסונית באמצעות תאי T רגולטורים (Treg).
גורמי נזק למחסום המעינזק למחסום המעי, כלומר לשכבת האפיתל המתווך על ידי חיידקים, עלול לקדם קרצינוגנזה עקב ייצור גנוטוקסינים שמקורם בחיידקים (קוליבקטין ) והפחתת מטבוליטים מועילים ( חומצות שומן קצרות -SCFA). בהיעדר סיבים תזונתיים נאותים, חיידקי המעי הגס פונים למקור אנרגיה חלופי והיא השכבה הרירית העשירה בגליקופרוטאינים (מוצין-2( מה שמוביל לשחיקת שכבת המוצין ולשיבוש מחסום המעי.
מחסום המעי מורכב ממספר רב של שכבות ומספק מחסום פיזי ופונקציונלי לספיגת התוכן הלומינלי למחזור הדם.
שכבת תאי האפיתל והמוצין החיצונית מהווים את המחסום הפיזי.IAP- פוספטאז בסיסי במעיים מיוצר על ידי תאי אפיתל וחלבונים אנטי-בקטריאליים המופרשים ע"י תאי Panneth (מחסום הפונקציונלי).
משחרר רעלן ליפופוליסכריד (LPS) על ידי זרז דה-פוספורילציה (הורדת פוספאט) של קבוצת הליפיד A הפעיל/רעיל, ובכך מונע דלקת מקומית, כמו גם, טרנסלוקציה של LPS פעיל למחזור הדם. נוסף למחלות מטבוליות הנגרמות על ידי דיאטה, נוכחות LPS במחזור הדם המערכתי מזוהה כגורם סיבתי או מסבך במחלות שונות. הקשר הסיבתי בין LPS שמקורו במעיים והתפתחות מחלות, והם מדגישים את החשיבות של שמירה על תפקוד מחסום המעי כמו גם אפנון ממוקד כאסטרטגיה טיפולית חדשה.
בשנים האחרונות פותחו טיפולים פוטנציאליים למחלות תפקוד לקוי של מחסום המעי. המשתלמת ביותר היא המניעה שמאפשרת בניית מחסום תקין וגדילה מיטבית של בעל החיים הצעיר.
איור 1. "שכבות" מחסום המעי. מחסום פונקציונלי מורכב מארבע "שכבות" שכבה ראשונה- אלקליין פוספטאז של המעי (IAP) .פוספסטאז משתחרר מתאי האפיתל של המעי, גורם לדה-פוספורילציה של luminal LPS לא פעיל ומייצר dephospho-LPS.
שכבה שניה – שכבת מוצין -מורכבת משכבה פנימית מחוברת היטב ושכבה חיצונית רופפת היא המחסום הפיזי הראשון המגביל את האינטראקציה בין חיידקי luminal ותאי אפיתל.
שכבה שלישית – שכבת תאי אפיתל המפרידה את הלומן ממחזור הדם המערכתי. מכילה תאי הפרשה, תאי גביע ו- Paneth, התורמים ליצירת שכבת המוצין ולייצור חלבונים אנטיבקטריאליים. החלבונים/פפטידים אנטיבקטריאליים יחד עם IgA (sIgA) המופרש מתאי פלזמה בלמינה, מגבילים את צמיחת החיידקים ומייצגים את
השכבה הרביעית של מחסום המעי.גורמים אנטי תזונתייםגורמים אנטי-תזונתיים מפריעים לניצול חומרי מזון במספר דרכים:
א. הפחתת העיכול על ידי יצירת קומפלקסים עם חומרים מזינים מסוימים.
ב. פגיעה ברירית מערכת העיכול.
ג. יעילות עיכול מופחתת.
ד. ירידה בצריכה ובצמיחה.
ה. השפעות על בריאות בעלי חיים ומצב חיסוני.
בהיעדר סיבים תזונתיים נאותים, חיידקי המעי הגס פונים למקור האנרגיה החלופי (גליקופרוטאינים ומוצין 2 )
ומוביל לשחיקת שכבת המוצין ולשיבוש מחסום המעי.לגורמים האנטי-תזונתיים (ANFs) בטבע יש מקורות והרכבים כימיים מגוונים. לדוגמה : חלבונים מעכבי טריפסין והמגלוטינין·
גליקוזידים: גלוקוזינולטים, ספונינים אלקלואידים וחומרים ציאנוגנים·
פנולים: טאנינים וגוסיפול פחמימות קצרות שרשרת·
משפחת הרפינוזים פחמימות בלתי ניתנות לעיכול: ארבינוקסילנים ו-B glucans ליפידים: חומצות שומן ציקלופרופנואידיות מינרלים: חומצה פיטית ואוקסלית·
ואחרים: אנטי-ויטמינים, אנטי-עמילאזים טאנינים וכו'.
סיכום ומסקנות
סקירה זו מסכמת את הרכב מחסום המעי, ההשלכות של מחסום לא תפקודי, ותפקיד LPS שעבר טרנסלוקציה בהתפתחות מחלות. בעוד שרכיבים תזונתיים או פגיעה במעי (למשל איסכמיה/פרפוזיה חוזרת) עשויים ליזום שחרור LPS מלומן המעי למחזור הדם, השלמות הפיזית והתפקודית של מחסום המעי היא הגורם המכריע של טרנסלוקציה זו.
אם בעבר הוספו למזונות "זרזי גידול אנטיביוטי" , הרי כיום מניעת תפקוד לקוי של מערכת העיכול בבע"ח צעירים נעשית בסיוע חומרים טבעיים המחזקים את מחסום המעי.
חברת שילד פיתחה משביח מזון המשלב פתרונות ומרכז את ניהול הסיכונים לשלמות מחסום המעי ומערכת החיסון בבעל החיים הצעיר.
