התפרצות נגיף שפעת העופות בעדרי בקר והסיכונים הגלובליים

בארה"ב, הדיווחים הראשונים על התפשטות הנגיף הגיעו ממדינות טקסס וקנזס, ומאז הנגיף התפשט במהירות לעוד מדינות רבות. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שזוהתה תחלואה בפרות מהנגיף H5N1, שהיה מוגבל בעיקר לעופות בר עד כה. חולה שעבד בקרבת פרות בטקסס פיתח תסמינים קלים, דלקת לחמית העין בעיקר, אך לא העביר את הנגיף לבני משפחתו. זה מעיד על כך שבשלב זה אין ראיות להדבקה בין אנשים.

פרסום

החשש מהמצב התפשט לעולם כולו, עם התפרצות המחלה בדרום מזרח אסיה בסוף שנות ה-90 והדאגה לנגיף חדש ומהפכני שיגרום למגפה עולמית עם שיעור תמותה גבוה. בשנת 2020, שפעת העופות החלה להופיע במגוון היקפים רחבים בעולם המערבי, ומאות מיליוני עופות חוסלו במטרה למנוע את ההתפשטות הנרחבת של הנגיף, אך עם הצלחה מוגבלת.

"הדינמיקה של התחלואה השתנתה", אומר ד"ר אלקין. התחיל עם התפרצויות בלהקות של חורפנים, עם עקף עצום של להקות שחלו. בעבר, יונקים היו נדבקים באופן נקודתי בלבד, כגון במקרה של טורף שאכל ציפור נגועה. אבל מאז הבנו שהנגיף מתחיל לעבור בין היונקים עצמם. אם לא נתמודד עם עם הנגיף ביעילות, זה עלול להפוך למגפה הבאה.

מאז התפרצות המחלה, החשש מהתפשטות הנגיף גבר. מחקרים מראים שהנגיף מצא דרך להידבק בפרות, שאינן מאכלות עופות נגועות אך נדבקו בכל זאת בצורה מסתורית. "זה מעיד על חדירה נרחבת של הנגיף לתוך העדרים, ויתכן שהוא מתפשט גם באמצעות מערכת הנשימה של הפרות", אומר ד"ר אלקין. יש לבדוק את האפשרות שמכונות החליבה תורמות להעברת הנגיף בין הפרות.

בעקבות התפרצויות נוספות וקיום של נגיפים בפרות, נערכו בדיקות ששילבו את חלב פרות בארה"ב וזוהו שאריות של הנגיף. למרות שהנגיף לא היה חי ופעיל, העובדה שנמצאו שאריות שלו מעוררת דאגה, מספר ד"ר גשן. "המצב דורש פיקוח רגולטורי מחמיר יותר על תהליכי פסטוריזציה ובדיקות איכות חלב לפני שיווקו.

עם זאת, הסיכון לבריאות הציבור נשאר נמוך בשלב זה. טיפולים רגולטוריים ורפואיים קיימים, כמו תהליך הפסטוריזציה, מספקים הגנה נגד הנגיף, מסביר ד"ר גשן. "כל עוד הנגיף לא משנה את פרופיל ההדבקה שלו להעברה בין אדם לאדם, סביר להניח שהמצב יישאר תחת שליטה".

המעקב הרצוף אחרי התפתחויות חדשות בנוגע לנגיף ולהתפרצויות חדשות הוא חיוני. כמו כן, קיים חשש מהמשך התפשטות הנגיף בין יונקים אחרים וההשלכות של זה על הבריאות הציבורית והחקלאות ברחבי העולם. ככל שהנגיף יתאים יותר ליונקים, כך גוברת הסיכונים שידבק גם בני אדם, אומר ד"ר אלקין, מוסיף שחשוב למצוא אסטרטגיות טיפול חדשות ויעילות יותר למניעת התפשטות המחלה.

המחקרים העתידיים צריכים להתמקד בפיתוח ושיפור הטכנולוגיות לזיהוי מוקדם של הנגיף ובחינוך הציבור לנקוט בשיטות הגנה אפקטיביות. יש להתייחס לכל מקרה של תחלואה ברצינות רבה ולהגיב במהירות כדי למנוע התפשטות נרחבת יותר של הנגיף.

ההשלכות של אי הפעולה עשויות להיות קריטיות. "אנו חייבים לשמור על כוננות גבוהה, לעקוב אחר המגמות העולמיות ולהיות מוכנים לכל תרחיש", קובע ד"ר גשן. "העולם המודרני דורש מאיתנו להיות יותר חכמים בניהול משברים בריאותיים מהסוג הזה".

בישראל, נקטו בצעדים מוגברים להשמדת כל מוקד תחלואה בעופות כדי למנוע את הפצת הנגיף. "הגיבוי המהיר והיעיל של יחידות הבריאות הוא מפתח להצלחת המאמצים", מסביר ד"ר גשן. "המטרה היא לצמצם את הפגיעה בתעשייה ולשמור על בריאות הציבור".

מעקב נמרץ אחרי תחלואה בחיות המשק והתייחסות מהירה לכל חשד להתפרצות היא חיונית לשמירה על בריאות הציבור והכלכלה החקלאית, כשהמטרה היא להגביל כמה שיותר את השפעת הנגיף על החברה והסביבה. אנו חייבים להבין את המנגנונים הביולוגיים שבבסיס ההתפשטות של הנגיף כדי לפתח תגובות יעילות יותר נגדו, אומר ד"ר אלקין. ההתמקדות במחקר ופיתוח יכולה להוביל לגילוי שיטות חדשות לזיהוי מוקדם של הנגיף ולטיפול אפקטיבי בו לפני שהוא מתפשט.

על פי המומחים, ההבנה של הדרכים בהן הנגיף מתפשט בין חיות שונות והיכולת לחזות את התפתחותו יכולה להקטין את הסיכון למגפה גלובלית. זה דורש שיתוף פעולה בינלאומי ותקשורת פתוחה בין מדינות ובין גופים בריאותיים עולמיים.

השיתוף והקשרים בינלאומיים הם חיוניים להתמודדות עם איומים בריאותיים מהסוג הזה," מדגיש ד"ר גשן. אנו חייבים להיות מוכנים לפעול במהירות כאשר נתקלים במקרה של התפרצות חדשה ולעבוד ביחד כדי למצוא פתרונות מדעיים ופרקטיים שיעזרו לשמור על הבריאות הציבורית.

בינתיים, העולם ממשיך לעקוב ולנתח את התפתחויות הנגיף של שפעת העופות וההשפעות שלו על כלכלות מקומיות ועולמיות, תוך שמירה על מוכנות גבוהה לכל תרחיש.