חיטוי לולים ורפתות חיונית לבריאותם ולרווחתם של בעלי החיים, כמו גם לבטיחותם של המטפלים בהם. היבט חשוב אחד בשמירה על סביבה נקייה הוא חיטוי קבוע. במאמר זה נדון בתדירות החיטוי ללולים ורפתות, בסוגי חומרי החיטוי לשימוש, בסימנים המעידים שהגיע הזמן לסבב חיטוי נוסף ובנוכחות של מחלות או זיהומים כלשהם.
תדירות החיטוי
תדירות החיטוי תהיה תלויה במגוון גורמים, לרבות גודל הלול או הרפת, מספר בעלי החיים המוחזקים בפנים וסוג חומר החיטוי בו נעשה שימוש. באופן כללי, חיטוי צריך להיעשות על בסיס קבוע, באופן אידיאלי כל שלושה עד שישה חודשים. אם יש התפרצות של מחלה או זיהום, יש לבצע חיטוי מיד כדי למנוע התפשטות נוספת.
סוג חומרי החיטוי בשימוש
ישנם מספר סוגים של חומרי חיטוי שניתן להשתמש בהם לניקוי לולים ורפתות. חלק מהסוגים הנפוצים ביותר כוללים:
חומרי חיטוי ייעודיים על בסיס כלור: חומרי חיטוי על בסיס כלור, כמו אט-וט, יעילים מאד נגד מגוון רחב של חיידקים, וירוסים ופטריות. יש צורך למלא אחר הוראות היצרן ולדלל כראוי על מנת לא לפגוע במשטחים ובציוד..
במינונים נמוכים הכלור יכול לשמש לטיפול במערכות המים שנועדו לשתייה של בעלי החיים ובכך למנוע העברת מחלות דרך המים. מבחנים רבים שנערכו בלולים וברפתות הראו שטיפול נכון במערכות המים שנועדו לשתייה (כמו למשל שימוש בחומר קלורווט) מפחית את ההתפרצויות התחלואתיות, מוריד את רמת התמותה ואף עוזר בהעלאת המשקלים..
תרכובות אמוניום רבעוניות (QACs): QACs יעילים נגד חיידקים ווירוסים, אך עשויים להיות לא יעילים כל כך נגד פטריות. הם פחות קשים מחומרי חיטוי על בסיס כלור והם משמשים לעתים קרובות במרפאות וטרינריות ובבתי חולים לבעלי חיים.
חומרי חיטוי על בסיס פרו חמצן: חומרי חיטוי על בסיס פרו חמצן, כמו מי חמצן, יעילים נגד חיידקים, וירוסים ופטריות. בריכוזים מוגבלים הם פחות קשים מחומרי חיטוי על בסיס כלור ואינם משאירים אחריהם שאריות רעילות.
חשוב לקרוא את התווית של חומר החיטוי כדי לוודא שהוא מתאים למטרה ולסביבה הספציפית.
נוכחות של מחלות או זיהומים
אם יש התפרצות של מחלה או זיהום, יש לבצע חיטוי מיד. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך לבצע חיטוי בתדירות גבוהה יותר מאשר כל שלושה עד שישה חודשים. לדוגמה, אם יש התפרצות של שפעת העופות או מחלה מדבקת אחרת, ייתכן שיהיה צורך לחטא את הלול או הרפת על בסיס יומי עד לבלימת ההתפרצות.
במחלות כגון פה וטלפיים יש להגביל את הכניסה לאזור הלול או הרפת ובכל מקרה יש לחטא כל גורם (רכבים, נעליים וכו') בכניסה. דבר זה יכול להיעשות בעזרת אמבטיות טבילה או מדרכים בכניסות ושימוש בחומרים פעילים חזקים כגון קלור-בק.
מקומות כמו לולי הטלה יכולים להיות חשופים לביקורות תדירות מטעם משרד החקלאות. מציאת נוכחות של סלמונלה ברמה גבוה יכולה להוביל להשמדת הלול ולהפסדים כספיים. שימוש רציף בחומרי חיטוי מבוססי כלור כמו קלורווט יכולים למנוע התפרצות זיהומית ברמה גבוהה.
רצוי להנהיג משטר ניקוי וחיטוי סדיר ורציף לאורך הגידול של שטיפת ידיים וחיטוי נעליים בכניסות על מנת להימנע מזיהומים צולבים.
סימנים שהגיע הזמן לסיבוב נוסף של חיטוי
ישנם מספר סימנים המעידים שהגיע הזמן לסבב חיטוי נוסף. אלו כוללים:
ריחות רעים: אם יש ריח חזק ולא נעים בלול או ברפת, זה עשוי להיות סימן שקיימים חיידקים או פתוגנים אחרים.
לכלוך או פסולת גלויים: אם יש לכלוך או פסולת גלויים בלול או ברפת, זה עשוי להיות סימן שצריך לנקות ולחטא את האזור.
פסדים יש להרחיק עד כמה שניתן ולטפל בהם טרם הטמנתם. אחד הדרכים הוא בעזרת פיזור של אבקת חיטוי כמו אט-וט שמחסל את גורמי המחלות ומונע ריחות לא נעימים.
בעלי חיים חולים: אם יש חיות חולות בלול או ברפת, זה עשוי להיות סימן שקיימים חיידקים או פתוגנים אחרים.
.
בואו נצלול קצת יותר לעומק החשיבות של חיטוי ללולים ורפתות.
מדוע חיטוי חשוב?
חיטוי חשוב מכמה סיבות. בראש ובראשונה, זה עוזר למנוע התפשטות של מחלות וזיהומים. תרנגולות ובעלי חיים אחרים יכולים להיות רגישים למגוון מחלות, וסביבה מלוכלכת או מזוהמת עלולה להפוך אותם לפגיעים יותר. חיטוי נועד להרוג חיידקים, וירוסים ופטריות שעלולים לגרום למחלות, ומפחית את הסיכון למחלות ומוות בקרב בעלי החיים.
בנוסף למניעת התפשטות המחלות, חיטוי יכול גם לעזור לשפר את הבריאות הכללית של בעלי החיים ורווחתם. סביבה נקייה מפחיתה את הסיכון לבעיות נשימה, גירוי בעור ובעיות בריאותיות אחרות שעלולות לנבוע מחשיפה לחיידקים ומזהמים אחרים.
חיטוי יכול גם לעזור להאריך את חיי הציוד והתשתית. עם הזמן, חיידקים ומחוללי מחלות אחרים עלולים לגרום לנזק למשטחים, ולהוביל לריקבון והידרדרות. חיטוי רגיל יכול לעזור למנוע את זה, להבטיח שהלול או הרפת יישארו תקינים מבחינה מבנית ופונקציונליים במשך שנים רבות.
חיטוי חשוב לבטיחותם של המטפלים וכל מי שבא במגע עם בעלי החיים או בקנאתם
צורות נוספות של חיטוי לרפתות ולולים
, ישנן עוד כמה צורות חיטוי שניתן להשתמש בהן בנוסף או במקום לחומרי חיטוי כימיים:
חיטוי בחום: שיטה זו כוללת חימום הלול או הרפת לטמפרטורה גבוהה מספיק כדי להרוג חיידקים ופתוגנים אחרים. בדרך כלל נדרשות טמפרטורות של לפחות 130°F (54°C) לחיטוי יעיל. שיטה זו יכולה להיות שימושית במיוחד עבור שטחים גדולים או כאשר חומרי חיטוי כימיים עשויים להיות לא מעשיים או מתאימים.
חיטוי אור אולטרה סגול: שיטה זו משתמשת באור אולטרה סגול (UV) כדי להרוג חיידקים ופתוגנים אחרים. ניתן להתקין מנורות UV בלולים או ברפתות ולהפעיל למשך פרק זמן מוגדר כדי לחטא את האזור. שיטה זו יעילה במיוחד עבור משטחים שקשה לנקות בשיטות מסורתיות, כגון סדקים וחריצים.
חיטוי אלקטרוסטטי: שיטה זו כוללת שימוש במרסס אלקטרוסטטי כדי ליישם תמיסת חיטוי על משטחים. התמיסה נטענת בחשמל סטטי, מה שגורם לה להיצמד למשטחים ולכסות אותם באופן שווה. שיטה זו יכולה להיות יעילה במיוחד עבור שטחים גדולים או משטחים שקשה להגיע אליהם.
ראוי לציין שלמרות ששיטות אלו יכולות להיות יעילות, ייתכן שהן לא מתאימות לכל המצבים או הסביבות. במקרים מסוימים, חומרי חיטוי כימיים עשויים להיות האפשרות המתאימה ביותר. חשוב להעריך היטב את המצב ולבחור את שיטת החיטוי המתאימה ביותר לצרכים הספציפיים שלך.
. בעוד ששיטות חיטוי שונות יכולות להיות יעילות, חומרי חיטוי כימיים נחשבים בדרך כלל לשיטה הנפוצה והיעילה ביותר לחיטוי לולים ורפתות. עם זאת, חשוב להעריך היטב את המצב הספציפי ולבחור את שיטת החיטוי המתאימה ביותר לצרכים שלך.
