טבעוני אוהב צדפות?

 

מחקר חדש מצביע על רכיכות כמקור הידידותי ביותר לסביבה לחלבון מן החי. האם הוא יצליח לשנות את הגישה של הטבעונים לתזונה שלהם?

רן בן מיכאל

רוב האנשים רוצים לאכול מזון טעים. אחרים יוסיפו לבחירות התזונתיות שלהם שיקולים אחרים: בריאות, מחיר, שאלות מוסריות וערכיות וגם את המחיר הסביבתי של המזון. כעת, מחקר אמריקאי חדש מכניס אלמנט חדש אל הדילמה קולינרית שלנו: צדפות. המידע החדש עוסק בהשפעה הסביבתית של רכיכות ופירות ים, אך לכך יש להוסיף גם את השאלה האם צדפות חשות בכאב? ואם כן, באיזה סוג של כאב מדובר.

דגים ופירות ים מהווים מקור עיקרי לחלבון לאנשים רבים בעולם. צריכתם עולה בהתמדה, בין השאר בזכות החקלאות הימית שמתפתחת בקצב מהיר יותר מחקלאות בעלי חיים יבשתיים. החקלאות הימית נחשבת ידידותית יותר לסביבה מאשר הפקה אחרת של מזון מן החי בין השאר משום שיחס המזון שניתן לעומת התוצרת של דגים שמתקבלת טוב יותר מאצל בעלי חיים אחרים: 100 קילוגרם מזון יפיקו 60 קילוגרם של מיני דגים מסוימים, אבל רק 21 קילוגרם של עוף, 17 קילוגרם של חזיר ופחות מ-10 קילוגרם של בשר בקר.

פרסום

המחקר החדש, שפורסם בכתב העת של האגודה האקולוגית האמריקאית, השווה 148 מחקרים קודמים שבהם נבחן מחזור החיים של שיטות הייצור השונות בתחומים של צריכת אנרגיה ומים, פליטות גזי חממה, זיהום מחומרי הזנה ושימוש בחומרי הדברה ואנטיביוטיקה.

גידול בקר נמצא בתחתית הדירוג של ענפי החקלאות השונים המזיקים לסביבה. בראש הדירוג נמצאים דיג של דגים קטנים בים הפתוח (אנשובי, למשל) וחקלאות ימית של רכיכות כמו צדפות, או מולים.

מסננות את המים

המחקר מוכיח אפוא שמזון מהים שאינו מואכל באופן מלאכותי ושניזון מהמערכת הטבעית בים (כגון צדפות ורכיכות) הוא הבחירה הסביבתית הטובה יותר לחלבון מן החי. צדפות, למשל, מגיעות לרוב מחקלאות ימית ולא כתוצאה מדיג. בנוסף, הצדפות למיניהן צורכות את מזונן – פיטופלנקטון, אצות או פסולת אורגנית – באמצעות סינון מים הזורמים דרך מערכת העיכול שלהם, כך הן מנקות את סביבתן המימית ומשפרות את איכות המים.

גידול הצדפות מצריך שטח קטן יחסית ואין צורך לכרות יערות למענו. בניגוד לבקר ולכבשים, הצדפות לא פולטות מתאן בנפיחות, הן לא זקוקות לתוספת מזון, שמגודל בחקלאות מתועשת, ומסתפקות במה שיש במים שבהן הן חיות. אין צורך בציוד מזהם כדי לאסוף אותן, הן סופחות פחמן כדי לבנות את השריון שלהן ואין להן צורך באנטיביוטיקה כדי לשרוד. יש לציין כי כותבי המחקר מכירים גם במגבלותיו ומציינים כי השתמשו במגוון ניתוחי מחזור חיים שפורסמו במחקרים אחרים, שבהם לעיתים השתמשו בשיטות מדידה שונות והתבססו על הנחות שונות. כמו כן הנתונים אינם זהים במדינות שבהן משתמשים בשיטות גידול מיוחדות, כמו שקורה במדינות מתפתחות רבות.

אוכלי הירקות נגד זוללי הצדפות

המחקר החדש צפוי לייצר התלבטות ומחלוקת בקרב הקהילה הטבעונית. טבעונים רבים אמנם בוחרים בתזונה זו מסיבות אתיות. ארגון PETA (בני אדם למען יחס מוסרי לבעלי חיים) שולל מכל וכל צריכה של בעלי חיים כלשהם, כולל פירות ים. אך אחרים בוחרים בטבעונות מסיבות בריאותיות, דתיות או סביבתיות. יש ביניהם מי שיאכלו דבש ויש כאלו שפתוחים לצרוך גם מזון מן הים: אלו הםהטבעונ-יָם (seagan). המחקר החדש, שמדגיש את היתרון הסביבתי של פירות הים ובעיקר רכיכות, עשוי לחזק את עמדתם בדבר צריכתם של חלק מפירות הים.

פרסום

לובסטר שנשלק או דג שנחנק חווים כאב במוחם אך מה לגבי סוגי הצדפות למיניהן? על פי טענה מקובלת, הן לא חשובת כאב משום  שהן מוגנות באמצעות שריון קשיח ומנגנון הכאב כנראה לא התפתח בהעדר מערכת עצבים מרכזית. אחרים סבורים כי אף שאין להם מוח, יצורים אלו חשים מידה של כאב דרך אשכולות תאי עצב שנקראים גנגליונים. לצדפות יש יכולות תנועה, למשל סגירת שני צדי הקונכייה באמצעות שריר בתגובה לגירוי חיצוני, או התרחקות מקיפודי ים טורפים בתגובה לריח שעובר במים באמצעות סגירה ופתיחה מהירה של קשוות הצדפה- שיוצרים מעין תנועת שחיה, אך ישנם גם מיני צמחים מסוימים שמסוגלים לנוע בתגובה לשינוי בסביבה. עוד דמיון לצמחים היא דרך הרבייה – כמו אצל חסרי חוליות רבים גם אצל הצדפות הרביה מתבצעת באמצעות הפצת זרע וביציות בזרם המים שהמפגש ביניהם מוביל להתפתחות לארוות (ביצים מופרות), ואלו מתפתחות בעמודת המים עד שהן מוצאות מצע קשיח לגדול עליו (אפילו על הקונכייה של צדפה אחרת).

עמדת הטבעונים האתיים בעניין הזה היא כאמור חד-משמעית: לא לצריכת מזון מן החי,  ולכן הם מכנים את הטבעונ-ים בכינוי הגנאיאוסטרו-וגאן (אוכלי האויסטרים). האוסטרו-וגאנים, לעומת זאת, רואים ברכיכות סוג של ירקות מן הים (כמו אצות), שהם מקור מוצלח לוויטמין B12, שאינו זמין מרכיבי הדיאטה הטבעונית הרגילה, והם גם עשירים בחלבון, אבץ, וחומרי הזנה מוצלחים אחרים.

ברור ששלוק של אויסטר אינו דומה לנגיסה בגזר שנתלש מהאדמה, אבל ברור שבסל השיקולים השונים שצריך לקחת בחשבון כשאנחנו בוחרים את המזון שלנו צריכה להימצא גם השפעה הסביבתית שלו והנתונים של המחקר החדש בהחלט מספקים חומר למחשבה הן לטבעונים והן לאוכלי בשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מרוץ הגמלים הרשמי הראשון בישראל – יוזמה להסדרת מרוצי הגמלים ולמלחמה באירועי...

30/10/2024

חיסון בקר, צאן וחזירים נגד מחלת הפה והטלפיים, 2024-2025

29/10/2024

הולנת"ע דחתה את התוכנית להעברת מפטמות לבקר מדיר אל אסעד שבצפון

13/10/2024

נתוני הצריכה של בקר , דגים ועוף בישראל

24/09/2024

אבחון ראשון בישראל של נגיף בבקר במרעה ובקרציות בקר, הגורם למחלת קדחת דימומי...

18/09/2024

מכסת יבוא נוספת לביצי מאכל בפטור ממכס, בהיקף של 40 מיליון ביצים עד סוף נובמ...

18/09/2024

מרוץ הגמלים הרשמי הראשון בישראל – יוזמה להסדרת מרוצי הגמלים ולמלחמה באירועי...

30/10/2024

חיסון בקר, צאן וחזירים נגד מחלת הפה והטלפיים, 2024-2025

29/10/2024

הולנת"ע דחתה את התוכנית להעברת מפטמות לבקר מדיר אל אסעד שבצפון

13/10/2024

נתוני הצריכה של בקר , דגים ועוף בישראל

24/09/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום