מועצת החלב מאל"ה –המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב

ד"ר שווימר עדין, ד"ר פריד מור, הראל אברהם, ד"ר קורן אורי

מטרות מאל"ה העיקריות היו ונשארו לשפר ולקדם את בריאות העטין, איכות ובטיחות החלב המיוצר ע"י כלל יצרני החלב בישראל (בקר וצאן) תוך העלאת הרמה המקצועית שלהם בתחומים אלו. הפעילות השגרתית של מאל"ה כללה בשנה זו את הנושאים הבאים: בדיקות בקטריולוגיות בחלב, בדיקות תקינות מכונים וציוד חליבה, בדיקות ממשק כללי, מתן המלצות לממשק חליבה אופטימאלי, בדיקות רפד, חומרי חיטוי לפטמות, מגבות ניגוב לפטמות, בת שחפת בחלב, יעוץ, הדרכה והסברה לכלל העוסקים בענף החלב. מאל"ה מעסיקה מדריכי ממשק חליבה, לבורנטיות, כוח עזר ורופאים וטרינרים (סך הכול -16 משרות) . בנוסף לכך, במסגרת "מועדון עדרים נקיים", מעסיקה מועצת החלב רופא קליני במשרה חלקית (יום בשבוע).

מאפייני התנהלות של מאל"ה בשנת 2008

1. מאל"ה הינה מחלקה מקצועית בתוך מועצת החלב ובאחריותה ביצוע פעילויות ומטלות
בתחומי בריאות העטין ואיכות החלב ובתחומים נוספים (מפורט בהמשך).
2. עובדי השדה והרופאים עובדים בפריסה ארצית מלאה כאשר מרכז הפעילות המקצועי
נמצא בקיסריה. תחנות עבודה ממוחשבות הותקנו גם בבתי העובדים וחלק
מהפעילות המשרדית והארגונית מתבצעת משם לצורכי חסכון והתייעלות. מפגש
משותף של עובדי השדה בקיסריה מתקיים לפחות פעמיים בחודש לצורך עדכונים,
תכנון העבודה והעשרת הידע של העובדים.
3. מופעל מערך משותף של בקרת איכות למועצה ולמאל"ה.
4. הפעילות האבחונית של "המועדון לעדרים נקיים" הורחבה בעקבות המעבר לבדיקות
דרך ביקורת החלב החודשית והוספה מחלת חדשה ((BVD למחלות אשר נכללות
במסגרת פעילות המועדון.
5. המעבדה לבריאות העטין בקיסריה מוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
לתקן איכות מקצועי הגבוה (ISO 17025) הניתן בארץ והנו בעל הכרה בין לאומית.

א. מדדי איכות חלב גולמי

1. ספירת התאים הסומטיים (סת"ס) ממיכלי חלב – מגמת השיפור שהחלה בשנת 1995 נעצרה בשנת 2007 (עקב שינוי במדיניות המכסות התשלום על חלב עודף – אי הוצאת פרות והגדלת הצפיפות ברפתות (ניספח מס. 1.) בשנת 2008 ניכרת מגמת שיפור בסת"ס הכללי למרות, שעדין לא הגענו לרמה שהייתה בשנת 2006 (תרשים 1). המשך הוצאה מבוקרת של פרות והתייחסות של המגדלים לבעיות הקשורות לבריאות העטין בשיקולי ההוצאה יביאו לשפור נוסף ברמה הארצית. כל זאת חייב להתבצע תוך הקפדה על נוהלי העבודה המומלצים הן בשיגרת החליבה, שיפור התנאים הסביבתיים ורווחת הפרות. בנוסף לכך יש מקום להמשך ביצוע מדיניות ניטור ומעקב אבחוני, בהתאם לנתוני המשק ולהמלצות הגופים המקצועיים.

2. ספירת החיידקים הכללית (סח"כ) נמצא כי מעל ל95% מהיצרנים נמצאים ברמות טובות וטובות מאד במדד איכות זה (ניספח מס. 2.). הטמעה והבנת המגדל כי בעיות בתחום זה נגזרות בעיקר מבעיות ותקלות "משמעת" אשר עיקרן בתחום ההיגייני. הבנה זו מאפשרת פנייה ללא עכבות למדריך מאל"ה האזורי. הפעלתו המיידית תוך שיתוף של מדריכים נוספים במערכת במידת הצורך, מביאה למציאת התקלה/ות ומונעת נזק כבד למגדל ומאפשרת המשך שמירה על תוצאות טובות במדד זה של איכות החלב

תרשים 1. התפלגות סת"ס לפי נתוני מחלבות, שנים 1995-2008

ב. חיידקים פתוגנים לעטין -דלקות קליניות

בבקר
הנגיעות בחיידקים מדבקים כמו סטרפ. אגלקטיא וסטאפ. אוראוס אובחנה בשיעורים נמוכים מכלל האבחונים השנה (ראה טבלה מס.1.- מתוך ס"ה 12,925 אבחונים מדלקות קליניות בבקר).
השנה אובחן החיידק מיקופלזמה בוביס בחלב בשיעור חריג מהמקובל מבשנים עברו ובפריסה ארצית בכ 18 משקי חלב . (70% מהאבחונים היו בדלקות קליניות) . החיידק מוגדר כמדבק מאד והתבטאות המחלה יכולה לבוא גם באיברי מטרה אחרים ושונים מהעטין כמו ריאות (יונקים) ,מפרקים וכגורם הפלה. לא ידועה עדיין הסיבה/ות להתפרצות זו והגופים המקצועיים ממשיכים לעקוב ולנטר אחר המשקים הנגועים בחיידק. מדיניות הניטור הקבועה דרך מיכלי החלב (ראה סעיף ו) מאפשרת גם היא שמירה על שיעורי נגיעות מהנמוכים בעולם, כאשר מדובר בסוגי חיידקים מהמסוכנים ביותר לרפת החלב. מצ"ב טבלה, המסכמת את שיעורי הנגיעות והגורמים הפתוגנים, שאובחנו מכלל דלקות העטין הקליניות, בשנה זו בהשוואה לשנה הקודמת במעבדה לבריאות העטין בקיסריה .
בצאן
בכבשים אובחנו גורמים פתוגנים לעטין מ 269 דלקות קליניות שנשלחו למעבדה. הגורמים העקרים שאובחנו היו סטאפ אוראוס, מיקופלסמה אגלקטיא וחיידקים סביבתים . (ראה טבלה 1.א)
בעיזים אובחנו 162 גורמים פתוגנים מדלקות עטין קליניות.העיקרים שבהם היו מיקופלסמות למינהן,סטאפ.אורוס ופסאודומונס (טבלה 1.ב).

טבלה מס. 1. השוואת ממצאים מיקרוביאלים עיקריים מדלקות עטין קליניות בבקר 2007-8

הגורם הפתוגני מספר איבחונים
2007 מספר איבחונים
2008 אחוז מכלל האיבחונים הקליניים ב 2008
סטאפ. אוראוס 158 200 1.5
א. פיוגנס 390 455 3.5
סטרפ. דיסקלגטיא 887 893 6.9
סטרפ. יובריס 525 572 4.4
סטרפ. אחר 584 533 4.1
א. קולי 4.415 4183 32.4
ק. בוביס 321 293 2.3
מיקרוקוקים 1,017 1,175 9.1
אין צמיחה 2,488 2,170 16.8
דוגמא מזוהמת 1,537 1,203 9.3
עובשים, שמרים, קנדידה 92 96 0.7

גורמים פאתוגנים עיקרים בבקר בשכיחות נמוכה (מתחת ל 1% מכלל האיבחונים )

הגורם הפתוגני איבחונים 2007 איבחונים 2008
אחוז מכלל האיבחונים הקליניים
מיקופלסמה בוביס 10 68 0.5
ליסטריה מונוציטוגנזה 1 1
סטרפ.אגלקטיא 2 1
היסטופולוס סומניס 21 19 0.2
נוקרדיה 28 28 0.2
פסטורלה מולטיצידיה 46 46 0.4
פרוטוטקה 109 34 0.3
פסאודומנס אארוגינוזה 51 48 0.4
קלבסיאלה פנאומוניה 22 29 0.2
ק.פסאודוטוברקולוזיס 25 18 0.1
סה"כ דלקות הקליניות בבקר 11,166 12,925
טבלה 1.א- גורמים פאתוגנים עיקרים בכבשים מדלקות קליניות* -2008

הגורם הפתוגני מספר איבחונים אחוז מכלל האיבחונים
סטאפ. אוראוס 63 23.4
א. פיוגנס 10 3.7
פסאודומונס 10 3.7
א.קולי 16 5.9
סטרפים 14 5.2
מיק ופלסמה אגלקטיא 3 1.1
*ס"ה 269 דלקות קליניות

טבלה 1.ב- גורמים פתוגנים עיקריים בעיזים דלקות קליניות 2008

הגורם הפתוגני מספר איבחונים % מכלל האיבחונים
סטאפ. אוראוס 15 9.3
א. פיוגנס 4 2.5
פסאודומונס 16 9.9
א.קולי 9 5.6
סטרפים 3 1.9
מיק ופלסמות למינהן 36 16
*ס"ה 162דלקות קליניות

ג. פעילות המעבדה לבריאות העטין

פעילות המעבדה כללה השנה ביצוע של 107,479 בדיקות, שכללו את מגזרי הבקר והצאן לחלב (ראה פירוט ס"ה הבדיקות בטבלה מס 2.) הבדיקות כללו: בדיקות בחלב מדלקות קלינות ותת קליניות, בדיקות ממיכלי חלב (ניטור סטרפ. אגלקטיא ומיקופלסמה בוביס), חומרי חיטוי לפטמות, בדיקות מיקרוביאליות לרפד, ביצוע בדיקת נוגדנים לבת שחפת בחלב (דרך ביקורת החלב) וביצוע בדיקות רפרנטיות ל"בקטוסקאן", לצורך כיול המכשיר פעם בחודש. בדיקה זו נעשית בשיתוף פעולה פורה וכמתן שירות למעבדה המרכזית. השנה סיימנו את הפרויקט של בדיקות מיוחדות במסגרת "פיילוט" לפי בקשת המחלבות לקביעת מרכיבי "הספירה הכללית של החיידקים" (ספירה מבדלת) במיכל החלב המשווק למחלבה.

טבלה מס 2.- סיכום בדיקות המעבדה לבריאות העטין ואיכות החלב ,קיסריה 2008

סוג הבדיקה מס. בדיקות %מכלל הבדיקות
בדיקות מיקרוביאליות בקר 55,351
בדיקות מיקרוביאליות צאן 11,241
דגום אפידימיולגי בבקר 5,672
ס"ה בדיקות מיקרוביאליות ממקנה 72,264 67.2
מבחני רגישות (בקר) 3454 3.2
מבחני רגישות (צאן) 334 0.3
בדיקות חלב לבת שחפת 27,174 25.2
בדיקות מיכלי חלב
(לזיהוי סטרפ. אגלקטיא) 1,671 1.5
סקר מיכלי חלב
(לזיהוי מיקופלסמה בוביס) 820 0.78
ספירה חיידקים כללית במיכלי חלב – עקומת כיול ל"בקטוסקאן" 180 0.1
"פיילוט" מחלבות לזיהוי מרכיבי ספירת החיידקים הכללית במיכל 930 0.8
חומרי חיטוי לעטין 481 0.4
בדיקות חומרי ריפוד לסככות 82 0.07
אמצעי ניגוב לפטמות 41 0.03
מטושים 48 0.04
ס"ה 107,479 100

ד. "דגום האפידימיולוגי"- הערכת שיעורי הנגיעות התת קלינית בעטין ברמה הארצית

מטרת הדיגום היא לקבל מידע על הגורמים הפתוגנים התוך עטיניים האחראים לנגיעות התת-קלינית ברמה הארצית. דיגום זה חשוב ליצירת בסיס המידע העדכני שלנו בתחום זה, ולזהות שינויים במגמות ובשכיחות הפתוגנים התת קליניים בעטין. אנו עובדים לפי מודל סטטיסטי –אפידימיולגי ולפיו יש לדגום במהלך כל חודש משקים בפיזור ארצי ובהם מספר קבוע ואקראי של פרות לפי רבעים. ברפת השיתופית (9) וברפת המשפחתית (3). הפרות נדגמות ע"י מדריכי מאל"ה במהלך הביקורים במשקים. הדיגום האפידימיולוגי בשנת 2008 כלל 471 משקים בפיזור ארצי ונתן מידע על הגורמים המעורבים בנגיעות התת קלינית וחיזוי שיעורי הנגיעות שלהם במשק החלב הישראלי (ראה טבלה מס. 3).

טבלה מס. 3.- תוצאות "סקר אפידימיולגי" לנגיעות תוך עטינית תת קלינית 2008

שם הממצא מס בידודים % מכלל הבדיקות מס משקים % ממשקים רווח בר סמך לבדיקות* מס קיבוץ מס מושבי
סטאפ.אוראוס 6 0.1 6 1.3 0.094-0.107 2 4
פסאודומונס אאירוגינוזה 6 0.1 4 0.8 0.094-0.107 2 2
א.פיוגנס 7 0.1 10 2.1 0.094-0.107 5 5
קנדידה 14 0.2 10 2.1 0.191-0.209 4 6
קוליפורם 24 0.3 11 2.3 0.29-0.31 5 6
אחרים 22 0.3 26 5.5 0.29-0.31 16 10
סטרפ.יובריס 31 0.4 20 4.2 0.389-0.411 4 16
א.קולי 51 0.6 48 10.2 0.589-0.611 24 24
סטרפ.דיסגלקטיא 59 0.7 49 10.4 0.54-0.92 12 37
קורינבקטריה 57 0.7 41 8.7 0.54-0.92 15 26
סטרפטוקוקים אחרים 111 1.4 96 20.0 1.1-1.6 35 61
קורינה בוביס 554 6.9 215 45.6 6.3-7.4 45 170
מזוהם 726 9 245 52.0 9.4-9.6 85 160
ללא פתוגנים 890 11.1 307 65.2 10.4-11.8 88 219
מיקרוקוקים 1070 13.3 376 79.8 12.6-14 104 272
ללא צמיחה 4359 54.3 468 99.4 53.1-55.3 107 361
הערות:
בי"ס חקלאי ביחד עם מושבי
אחרים = חיידקים בשכיחות נמוכה מ0.1%

*רווח בר סמך לבדיקות = בהסתברות של 95% ממוצע האוכלוסיה (העטינים) יהיה בטווח הרשום

ד. מבחני רגישות לאנטיביוטיקה

השנה בוצעו 3454 מבחנים (לעומת 2991 מבחנים ב 2007). תוצאות הבדיקות השנה מלמדות על המשך היציבות בתוצאות הרגישות של מרבית החיידקים לחומרים האנטימיקרוביאליים הנבחנים, תוך שיפור ועליה ברגישותו של הסטאפ. אוראוס לפניצלין G (%59 רגישות בשנת 2005 לעומת 70% בשנת 2008).
תוצאות אלו מחזקות את הדעה הרווחת בין מרבית אנשי מקצוע בתחום הוטרינרי כי הטיפולים האנטימיקורוביאליים המבוצעים ברפת החלב מבוקרים ומושכלים ואין הם משפיעים על עמידות החיידקים לחומרים הנבדקים ברמה הלאומית.(ראה ניספח מס.3 )
בנוסף לכך בוצעו עוד 334 מבחני רגישות לצאן בעקר למשקים ששקלו מתן טיפול אנטיביוטי בתקופת ה"יובש".

ו. בדיקות מיכלי החלב

שימוש בשיטת ניטור זו (בשיתוף המעבדה המרכזית) מאפשרת לזהות את החיידק במיכל החלב ולמנוע על ידי כך, נזקים כבדים ברמת המשק הבודד וברמה הלאומית. נבדקו 1671 דוגמאות מיכלי חלב ממשקים במהלך השנה, לצורך ניטור החיידק המדבק סטרפ. אגלקטיא (2 משקים חדשים זוהו כנגועים במחלה) ומיקופלסמה בוביס (אובחן משק אחד ). בעקבות ממצאים אלו הוחלט לשנות את שיטת דגום מיכלי החלב והחל בשנת 2009 ידגמו רק מיכלי חלב ממשקים "חריגים" (בסת"ס) שאין עליהם כל מידע מיקרוביאלי.מיכלי החלב ממשקים אלו ידגמו 4 פעמים בשנה בכדי להגדיל את רגישות הבדיקה.

ז. "מועדון עדרים נקיים"

בשנת 2008 המשיכה פעילות המועדון להתמקד בשתי מחלות: בת שחפת ו-BVD

בת שחפת: הפעילות השגרתית נמשכה תוך קליטה של משקים חדשים והמשך עבודה עם המשקים הותיקים. זו שנה ראשונה בה הביקוש לבדיקות עבר את היכולות התקציביות שלנו ובמספר קטן של משקים ותיקים במועדון נדחתה הבדיקה במעט. זו שנה ראשונה בה בדקנו צואות בשיטת real time PCR מה שקיצר את ההמתנה הארוכה לתוצאות.
מרבית הבדיקות השגרתיות התבצעו בחלב משני טעמים: נוחיות למגדל ועלות נמוכה יותר למועדון המאפשרת בדיקה של יותר פרות ויותר משקים.
לעבודת השדה מול המשקים הצטרף השנה דר עדין שווימר והזמינות והטיפול במשקים במועדון מתבצעת במהירות ויעילות. את קצב ההצטרפות ניתן לראות בגרף הבא:

BVD. : התוכנית לשנת 2008 כללה במקורה כניסה של משקים חדשים לבדיקה והוצאה של נשאיות לפי תכנית בדיקה באיגום של 12 פרות, על מנת לחסוך בעלויות. מכיוון שעלה חשש כי בדיקה זו תפגע ברגישות הבדיקה ולא תאובחנה כל הנשאיות, הוחלט באמצע השנה לעצור ולבצע בדיקה מבוקרת של סוג בדיקה כזה באיגום של 5 בדיקות. הבדיקה בוצעה במעבדת "בקטוכם" לאחר תכנון מדוקדק בשיתוף של דר אילן דגוני ("החקלאית") וביה"ס לרפואה וטרינרית, תוך בקרה של מעבדת המכון הווטרינרי על תוצאות הבדיקה.
תוצאות הבדיקה היו טובות, ויאפשרו להיכנס לתוכנית הביעור במשקים במחיר סביר של 13.5 שקלים לבדיקה באיגום של 5 דגימות ללא התפשרות על אמינות התוצאות.

BLV- המעבדה ביצעה השנה בדיקות לנוגדני מחלת הלאוקוזיס בבקר במיכלי החלב ובחלב פרות פרטני. הבדיקות מבוצעות כיום לפי דרישת המשק והרופא המטפל לצרכי אבחון וקבלת החלטות להורדת נגיעות או ביעור המחלה במחירים נוחים. כרגע הבדיקות אינן חלק מפעילות מועדון עדרים נקיים אך ייתכן כי בעתיד יהיו חלק מפעילות המועדון.