מחקר חדש מציג את התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית במונחים כלכליים ובודק האם כדאי לייבא חלב מחו"ל

 

מחקר חדש מציג את התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית במונחים כלכליים ובודק האם כדאי לייבא חלב מחו"ל

בעידן הגלובליזציה מקובל לבחון את כדאיות הייצור של מוצרים בארץ, ביחס לעלויות הייבוא שלהם מחו"ל. מחקר חדש, שהוצג הבוקר ביום עיון על הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות ישראל, מוסיף למשוואה את הרווח הכלכלי מהתועלות הסביבתיות של הרפת ובודק איזה חלב יהיה זול יותר עבור הישראלים – מקומי או מיובא? 

 

פרסום

נתונים אלה ונוספים הוצגו הבוקר, ביום עיון בנושא הגלובליזציה והשפעה על החקלאות הישראלית, שאורגן על ידי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) והיחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר

 

ענף החלב הישראלי ידוע בעולם כולו באיכותו ורמתו הגבוהה והפרה הישראלית ידועה ומוכרת כשיאנית החלב הבינלאומית, מודל לחיקוי למדינות רבות אחרות אשר למדו מישראל כיצד מייצרים חלב. אך למרות כל אלו, בעידן הגלובליזציה אין "פרות קדושות", תרתי משמע, וגם בענף כה מצליח נשאלת השאלה מה יותר זול – לייצר בישראל או לייבא מחו"ל?

 

לכבוד יום העיון בנושא הגלובליזציה והשפעותיה על החקלאות הישראלית, שהתקיים הבוקר במשרד החקלאות, מציג ד"ר ישראל פלמנבאום, לשעבר מנהל אגף בעלי חייםבמשרד החקלאות, מחקר המוסיף למשוואה עוד נתון מעניין וחשוב. מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או הייבוא?

 

בעבודתו בחן ד"ר פלמנבאום מצב היפותטי בו אין רפתות בישראל וצריכת החלב כולה מסופקת באמצעות יבוא. אילו השלכות סביבתיות יש למצב זה? לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר הפרות, לא יהיה עוד שימוש ועל כן יהיה צורך בהטמנתם; גידולים חקלאיים הצורכים דשן המיוצר מזבל פרות יעברו לשימוש בדשן כימי; ירידה של כחצי מיליון דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה והחברה בישראל.

פרסום

 

על פי עבודתו של ד"ר פלמנבאום השלכות אלו הן שוות ערך לכ- 275 מיליון ₪ בשנה! הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות ברפת תעלה 50 מיליון ₪, שימוש בדשן כימי במקום בזבל פרות יעלה 145 מילון ₪ ותרומת עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא עומדת על כ- 80 מיליון ₪. ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ- 5.5 סנט נוספים במחירו של כל ליטר חלב המיובא לישראל.

 

ד"ר ישראל פלמנבאום: "מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין עלויות ייצור החלב בישראל לבין מחירו של החלב המיובא ממדינות שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של ישראל במצב המוצא ההיפותטי – כשאין רפתות בארץ. לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו בעולם, אנו חייבים לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי קיומו בישראל. ברפת ניתן לראות כי התועלות הסביבתיות בהחלט מטות את הכף לטובת המשך קיום הרפת הישראלית"

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

שימוש בגזם כפות תמרים להזנת בקר לבשר במרעה

07/02/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיי...

17/12/2023

עונת ההרבעות סתיו 2023, בצל תחלואה מקדחת שלושת הימים במשקי הבקר לבשר - אוקט...

30/10/2023

סיפורה של אנפית הבקר
השפעת מתן רמות שונות של ויטמין A בתקופת היובש, על תנובת החלב והסיכון לחלות ...
שימוש בגזם כפות תמרים להזנת בקר לבשר במרעה

07/02/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיי...

17/12/2023

עונת ההרבעות סתיו 2023, בצל תחלואה מקדחת שלושת הימים במשקי הבקר לבשר - אוקט...

30/10/2023

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום