סקר חומרי הדברה בחקלאות, תברואה ווטרינריה בשנים 2019-2017

סקר חומרי הדברה בחקלאות, תברואה ווטרינריה בשנים 2019-2017

Survey of Pesticides in Agriculture, Sanitation and Veterinary 2017-2019

השימוש בחומרי הדברה מסייע לקיום חקלאות אינטנסיבית ושמירה על סביבת האדם ובעלי החיים, במיוחד בשל האקלים החם בישראל המאופיין בהתרבות מהירה של מזיקים. עם זאת, חומרי ההדברה עלולים לפגוע במערכות הטבעיות, באיכות האוויר, במקורות המים, בקרקע ובבריאות האוכלוסייה. סקר חומרי הדברה נערך מידי שלוש שנים ומספק תמונת מצב על פוטנציאל השימוש בחומרי הדברה בחקלאות ובמשקי הבית.

חקלאות

  • בשנים 2019-2017 שווקו בישראל בממוצע כ-7,100 טונות חומר פעיל[1] מתכשירי הדברה לשימוש בחקלאות, בממוצע לשנה. בין השנים 2018-2017, חלה עלייה של 6.4%, ובין השנים 2019-2018 חלה ירידה של 4.6%.
  • בשנת 2019, 46% מסך השיווק של חומר פעיל יועדו לקטילת פטריות וחיידקים, 22% – לקטילת עשבים וחומרים מְשַלכים[2] 12% – לאידוי קרקע, ו-10% – לקוטלי חרקים ואקריות.
  • בשנת 2019 שווקו 741 סוגי תכשירים ליעדי השימוש השונים. מספר סוגי התכשירים הגדול ביותר שווק ליעדים האלה: קטילת פטריות וחיידקים (239), קטילת חרקים ואקריות (187) וקטילת עשבים וחומרים משלכים (128).

תברואה

  • בשנת 2019 שווקו בישראל 48.9 טונות חומר פעיל מתכשירי הדברה לשימוש בתברואה, ירידה של כ-50% לעומת שנת 2016.
  • יעד השימוש העיקרי לאורך השנים הוא קטילת חרקים לא מעופפים (49%).

וטרינריה

פרסום
  • בשנת 2019 שווקו בישראל כ-191.9 טונות חומר פעיל מתכשירי הדברה לשימוש בוטרינריה, ירידה של כ-8% לעומת שנת 2016.

להגדרות והסברים

 

 

על סקר חומרי ההדברה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביצעה בשנים 2021-2020 סקר חומרי הדברה בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה. הסקר מתייחס לשנים 2019-2017, והוא חלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת החברות של ישראל בארגון ה-OECD. הסקר הקודם שעסק בחומרי הדברה לחקלאות נערך על ידי הלמ"ס בשנת 2018.

הסקר כולל את החברות המייצרות ו/או המייבאות חומרי הדברה בישראל. הוא מספק מידע על כמויות השיווק והיבוא של חומרי ההדברה ונועד לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה בארץ. הסקר גם מאפשר להשוות את הנתונים עם מדינות אחרות.

החל בסקר הנוכחי, איסוף הנתונים התבצע על ידי המרכז הארצי לאיסוף נתונים בלמ"ס. לפיכך, חלה עלייה במספר החברות שהשתתפו, איכות הנתונים השתפרה ונעשה טיוב לכלל נתוני הסקר.

חומרי הדברה בחקלאות – התקבלו שאלונים מחברות נוספות לאחר השינוי בשיטת איסוף הנתונים בשנים 2019-2017.

חומרי הדברה תברואה – נרשמה ירידה חדה בכמויות החומרים, בכמות ששווקה לכלל האוכלוסייה וכן בכמות ששווקה למדבירים מקצועיים.

חומרי הדברה וטרינריה – כמויות חומרי ההדברה עלו ב-15% משנת 2017 ל-2019, לא ניתן להשוות לשנים קודמות עקב שינוי בשיטת איסוף הנתונים.

במסגרת הסקר נשלחו שאלונים אל 127 חברות לצורך קבלת כמויות שיווק של תכשירי חומרי הדברה המאושרים על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה. לאחר קבלת המידע נערך ניתוח של הנתונים לפי כמויות והרכבים כימיים של התכשירים.

בהודעה זו מוצגים נתונים על חומרי ההדברה ששווקו ליעדי השימוש השונים בחקלאות, בתברואה ובווטרינריה, על פי החומר הפעיל בתכשירים. יעדי הדברה מפורטים לפי קטגוריות יעדי הקטילה השונים (חרקים, עשבים, מכרסמים ועוד).

הנתונים מייצגים את כמויות השיווק, ולכן הם מצביעים על פוטנציאל השימוש בחומרי ההדברה
ולא על השימוש בפועל בשנים הנסקרות.

חומרי הדברה לשימוש בחקלאות

בשנים 2019-2017 שווקו בישראל, מדי שנה, בממוצע 7.1 אלפי טונות של חומר פעיל  בתכשירי הדברה לשימוש בחקלאות. בין השנים 2018-2017, חלה עלייה של 6.4% ובין השנים 2019-2018 חלה ירידה של 4.6% (תרשים 1). בין השנים 2008 ל-2016 חלה ירידה של 16% בכמות החומר ששווק.

 

 

תרשים 1 – מכירת חומרי הדברה לשימוש בחקלאות – סך הכל חומר פעיל,1 2019-2008

יעדי השימוש העיקריים לאורך השנים הם קטילת פטריות וחיידקים, קטילת עשבים, אידוי קרקע וקטילת חרקים ואקריות. שיווק החומר הפעיל בתכשירים ליעדים אלו 90% מסך המכירות בשנים הנסקרות.

בכמות החומר הפעיל ששווק בקבוצת קוטלי פטריות וחיידקים, נרשמה עלייה של כ-11% בין השנים 2017- 2019. בשנת 2016 כמות החומר הפעיל הייתה גדולה פי 2.7 לעומת שנת 2008.

בכמות החומר הפעיל ששווק בקוטלי עשבים ומשלכים, בין השנים 2017 ל-2019, נותרו הנתונים דומים ללא מגמה קבועה, כמו גם בשנים 2016-2008.

בכמות החומר הפעיל ששווק בקוטלי חרקים ואקריות נרשמה בין השנים 2017 ל-2019 ירידה של 18%. משנת 2008 ועד שנת 2016 נרשמה ירידה חדה של כ- 50%.

בכמות החומר הפעיל לאידוי הקרקע חלה ירידה של כ-11% בין השנים 2019-2017. בין השנים 2016-2008 חלה ירידה חדה של כ-74% בעקבות שינויים ברשימת החומרים המותרים לשימוש בייעוד זה.

בשאר הייעודים נרשמה מגמה מעורבת בכמויות החומרים שנמכרו. העליות והירידות בכמויות החומרים הפעילים עשויות לנבוע משינויים במחירי חומרי ההדברה, משינוי בתמהיל הגידולים, משינוי בחומרים המותרים והמומלצים לשימוש ומשינויים במלאי.

 

 

לוח א – שיווק חומרי הדברה לשימוש בחקלאות – חומר פעיל לפי יעד שימוש[3], 2019-2008

טונות

 

יעד שימוש R2008 R2010 R2012 R2014 R2016 [4]2017 42018 42019
סך הכל 7,479 6,752 6,027 6,338 6,267 6,881 7,322 6,983
קטילת פטריות וחיידקים 1,022 1,810 2,033 2,678 2,787 2,911 3,035 3,234
אידוי קרקע 3,504 2,096 1,445 979 906 964 1,195 857
קטילת עשבים ומשלכים 1,324 1,230 1,482 1,527 1,350 1,556 1,627 1,549
קטילת חרקים ואקריות 1,269 1,225 642 609 651 833 818 679
טיפול לאחר קטיף 124 125 153 181 152 9 10 13
ויסות צמיחה 118 149 88 116 140 238 236 281
משטחים וחומרי עזר 48 39 20 27 26 42 40 48
מניעת מחלות חסר וריפיון 29 37 39 85 94 144 147 148
אחר 41 41 125 137 160 185 214 174

תרשים 2 – התפלגות מספר סוגי התכשירים ששווקו, לפי יעד שימוש בשנת 2019 (אחוזים)

מספר התכשירים שנמכרו בשנת 2019 עמד על 741  סוגי תכשירים ליעדים השונים. מספר סוגי התכשירים הגדול ביותר נמכר ביעדים האלה: קטילת פטריות וחיידקים (239), קטילת חרקים ואקריות (187), וקטילת עשבים וחומרים משלכים (128). על אף שכמויות שיווק החומרים לתכשירי האידוי בשנת 2019 היו כ-12% מסך הכמות הנמכרת באותה השנה, מספר סוגי התכשירים היה כ-1.1% בלבד מסך התכשירים.

תרשים 3 – מכירות חומר פעיל* לפי יעד שימוש (טונות) ויחס לשטח גידולים חקלאיים (טונה לאלף דונם) בשנים נבחרות**

* הנתונים בתרשים אינם כוללים שמנים בשל שינוי בסיווג תכשירי הדברה המכילים שמנים.
לכן, בקטגוריה זו אי אפשר להשוות לשנים הקודמות.

** מקור הנתונים משנת 2010 ואילך – למ"ס. נתוני השנים הקודמות התקבלו ממשרד החקלאות.

סך הכמות המשווקת של החומר הפעיל בשנת 2019 עלתה לעומת 2017. בין השנים 1970 ל-2016 היחס של כמות שיווק חומרי ההדברה לשטחי הגידולים החקלאיים עלה וירד. עם זאת, בשנת 2019, היחס נותר דומה ליחס בשנת 2017. בהתייחס להרכב החומרים הפעילים, בשנים 2010–2016 חלה ירידה מסוימת בכמות החומרים לקטילת מזיקים מן החי, אך במקביל חלה עלייה בכמות החומרים הפעילים שנמכרו לקטילת פטריות וחיידקים. כמויות שאר החומרים הפעילים נותרו דומים.

בשנת 2018, יחס מכירות החומר הפעיל  לשטח הגידולים החקלאיים בישראל עומד על 1.5 טונות לאלף דונם (1.2 בשנת 2016) והיה הגבוה ביותר בין המדינות המוצגות בתרשים 4. בנורווגיה, היחס עמד על 1.2 טונות ובהונגריה – על 0.9 טונות. ברוב המדינות המוצגות היחס היה נמוך משמעותית מטונה אחת חומר פעיל לאלף דונם.

 

 

תרשים 4 – היחס בין טונה חומר פעיל לאלף דונם שטח חקלאי – במדינות נבחרות, 2018

חומרי הדברה לשימוש בתברואה

תרשים 5 – שיווק חומרי הדברה לשימוש בתברואה, לפי יעד שימוש, 2019-2008

פרסום

בשנים 2019-2008 ירדה כמות חומרי ההדברה ששווקה לצורכי תברואת האדם וסביבתו ונעה בין 138 (2010)  ל- 49 טונות (2019). בשנים 2010-2008 חלה עלייה של 11%, בשנים 2016-2011 חלה ירידה של 21% (למעט שנת 2015 שבה נרשמה עלייה), ובשנים 2019-2017 חלה ירידה חדה של 44%%.

מכלל יעדי השימוש בתברואה, יעד השימוש העיקרי לאורך השנים הוא קטילת חרקים לא מעופפים (49% בשנת 2019).

בשנים 2013-2008 אחוז חומרי ההדברה שנמכרו למדבירים מקצועיים היה גבוה מאלה שנמכרו לכלל האוכלוסייה. ואולם, משנת 2014, חל היפוך מגמה ואחוז חומרי ההדברה שנמכרו לכלל האוכלוסייה עלה על אחוז חומרי ההדברה שנמכרו למדבירים מקצועיים.

חומרי הדברה לשימוש בוטרינריה

תרשים 6 – שיווק חומרי הדברה לשימוש בוטרינריה, לפי יעד שימוש

בשנים 2019-2017 נמכרו בישראל בין 251.0 ל-192.0 טונות חומר פעיל לשנה, ירידה של כ-16% בסך חומרי ההדברה לשימוש וטרינריה. מרבית התכשירים נמכרו עבור משקים חקלאיים, והשאר – לחיות המשק החקלאי וחיות בית. לא נרשמה מגמה אחידה במכירות בשנים הנסקרות. בשל שינוי בשיטת איסוף הנתונים לא ניתן להשוות את הנתונים לשנים קודמות.

 

 

הגדרות והסברים

חומר הדברה – חומר או תערובת של חומרים המיועדים לביעור נגעים המזיקים לגידולים חקלאיים, לסביבת האדם ולחיות המשק והמחמד. מרבית חומרי ההדברה הקיימים כיום הם חומרים כימיים אולם יש גם חומרי הדברה ביולוגיים המופקים מרעלנים מן החי ומן הצומח.

ניתן למיין חומרי הדברה על פי מאפיינים שונים: יעד החומר, הרכבו הכימי, אופן יישום החומר ועוד. יעדי הפעולה העיקריים של חומרי ההדברה הם קטילת חרקים בשלבי ההתפתחות השונים, קטילת עשבים הגוזלים יסודות הזנה מהצומח, קטילת פטריות וכן קטילת מכרסמים מזיקים.

אופן יישום החומר (גז, תרסיס, מוצק, נוזל ועוד) משפיע על פעולת החומר הרעיל בתכשיר ההדברה (החומר הפעיל) בייעודים השונים.

התאמת החומר לשימוש מתבצעת על ידי הוספת חומרי עזר הנקראים תוספים ממיסים, מְשַטחים, אבקות למיניהן ועוד.

תכשירי ההדברה מחייבים אישור מקדים ותהליך רישום במשרדי הממשלה השונים (משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה) המפקחים על אופן פעולת התכשיר, ייעוד התכשיר וקביעת כללי בטיחות הנהוגים לגבי כל תכשיר ותכשיר.

חומר פעיל – החומר הרעיל בתכשיר ההדברה. תכשירי ההדברה מורכבים מתערובת של חומרים פעילים (חומר אחד עד שלושה), אותם מוהלים בחומר בסיס המגדיל את נפח התכשיר. ריכוז החומר הפעיל נמדד בק"ג חומר פעיל לליטר או לק"ג תכשיר.

יעדי שימוש  – תכשירי הדברה שונים מיועדים לטיפול בפגעים שונים בחקלאות. להלן מגוון היעדים:

  • קטילת פטריות וחיידקים – קטילת פטריות וחיידקים הגורמים למחלות בצמחים
  • אידוי קרקע (חומרים לחיטוי קרקע) – קטילת פטריות ומזיקים בקרקע לפני זריעה
  • קטילת עשבים וחומרים מְשַלכים (לשם השרת עלים) – קטילת עשבים מזיקים בשדה המתחרים על מים וחומרי הזנה
  • קטילת חרקים ואקריות (מיני עכבישים) – קטילת חרקים הפוגעים בצמח ובפירות
  • טיפול לאחר הקטיף (חומרים לשימור ואחסון של פירות לאחר שנקטפו) – לצורך אחסון ממושך
  • ויסות צמיחה (הורמונים לויסות הגדילה) – הגברת הגידול על ידי הוספת חומרים משפרי צימוח בחלקי הצמח השונים
  • מְשָטחים וחומרי עזר שונים – משפרים את יעילות פעילות חומרי ההדברה
  • מניעת מחלות חסר וריפוין (חומרים המכילים תוספי מזון לצומח) – הוספת חומרים מזינים לצמח

[1] חומר פעיל הוא החומר הרעיל בתכשיר ההדברה.

[2] חומרים משלכים – משירי עלים.

[3] ראו הגדרות והסברים בסוף ההודעה.

[4] החל בשנת 2017, שונתה שיטת איסוף הנתונים, ראו עמוד 2.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

אבחון ראשון בישראל של נגיף בבקר במרעה ובקרציות בקר, הגורם למחלת קדחת דימומי...

18/09/2024

ניטור העברת מחלות ארבוויראליות לעדרי בקר לבשר

05/09/2024

כותרת: מאבק לחיים ולמוות: הרעלות והצתות ברמת הגולן במסגרת סכסוך קרקעות

25/08/2024

חשיבותו של הזאב בשמירה על תקינות המערכת האקולוגית

25/08/2024

תוספי מזון לבקר לבשר במרעה

04/08/2024

לראשונה בעולם מס על חקלאים בגין גזי החממה הנפלטים מן הפרות

07/07/2024

אבחון ראשון בישראל של נגיף בבקר במרעה ובקרציות בקר, הגורם למחלת קדחת דימומי...

18/09/2024

ניטור העברת מחלות ארבוויראליות לעדרי בקר לבשר

05/09/2024

כותרת: מאבק לחיים ולמוות: הרעלות והצתות ברמת הגולן במסגרת סכסוך קרקעות

25/08/2024

חשיבותו של הזאב בשמירה על תקינות המערכת האקולוגית

25/08/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום