עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיים, וחיות בר בפרט.

המלחמה הפכה את החילוץ והטיפול בחיות בר פגועות – שמאתגרים גם בזמנים רגילים – למורכבים מאי-פעם. כך מצילים את חיות הבר בימי מילואים ואזעקות.

רעות אלון

כשנגה שטינמץ קיבלה דיווח על עיט זהוב (Aquila chrysaetos) שהתחשמל, היא הייתה בדרכה חזרה מניחום אבלים אצל מתנדבת שאחיה נרצח במתקפת הפתע בכיסופים. פקח רשות הטבע והגנים האזורי היה במילואים, ולכן מתנדבי "חיבולנס" ופקחים אחרים התגייסו לאסוף את העיט ולמסור אותו לשטינמץ, גם היא מתנדבת בחיבולנס. שטינמץ מיהרה עם העיט, שנמצא שוכב על הקרקע בבסיס צבאי בבקעה בעקבות אותות מהמשדר שלו, אל בית החולים לחיות בר ברמת גן, תחת אזעקות. למזלו הרב, העיט הגיע לטיפול בזמן.

עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיים, וחיות בר בפרט. ובכל זאת, כמו העיט, חיות בר פצועות ממשיכות להיות מחולצות ברחבי הארץ ומגיעות לטיפול רפואי, גם בזמנים מורכבים אלה.

מגן חיות אדום

אחת הבעיות המשמעותיות שארגוני הצלת והטיפול בחיות הבר השונים מתמודדים איתן בתקופה זו היא כוח האדם החסר בהן. בעיה זו מורגשת למשל ב״חיבולנס״, מערך היסעים של חיות בר פצועות אל בית החולים לחיות בר שבספארי ברמת גן. מדובר במערך שמופעל על ידי מתנדבים של רשות הטבע והגנים. ״בימים כתיקונם הדיווחים מועברים על ידי מוקד רשות הטבע והגנים למספר קבוצות וטסאפ אזוריות – שבהן פעילים כ-200 מתנדבים״, אומרת שטינמץ. ״עם זאת, בעקבות המלחמה פועלים אצלנו רק כמה עשרות מתנדבים ותיקים מכל רחבי הארץ״.

פרסום

לדברי שטינמץ, אמנם חלה ירידה במספר הקריאות לאיסוף בעלי חיים בהשוואה לשנה שעברה בשל המלחמה, אך העומס מורגש, והצוות המצומצם טיפל מתחילת המלחמה בלא פחות מ-564 מקרים.

בעלי חיים אחרים מובאים ישירות אל בית החולים לחיות בר – שמאז השבת השחורה עבר לעבוד במתכונת חירום. ״בשבוע הראשון של המלחמה בית החולים תפקד בצמצום, עם חלק מהעובדים הקבועים בלבד: מתנדבים ובני ובנות שירות לא יכלו להגיע וחלק גדול מחברי הצוות, בהם מנהל בית החולים, גויסו למילואים״, אומר פצאל רטנר, מטפל ראשי בבית החולים.

הצמצום בכוח האדם של החיבולנס משפיע גם על עמותת ״למען חיות הבר״ של אביהוא שרווד, שמקבלת גם היא חיות בר שמחולצות על ידי המערך. שרווד (שאגב, נסע בעצמו לעוטף בימי המלחמה הראשונים כדי לחלץ חיות בית ומשק של תושבים) נאלץ לחלץ בעצמו יותר חיות בר מהרגיל, מה שמגדיל את העומס על העמותה ומוביל לכך שהיא פועלת מסביב לשעון.

גם במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים שבמכמורת, שגרת הטיפולים בצבים הפגועים ממשיכה, על אף שצוות העובדים והמתנדבים של המקום מצומצם מהרגיל. לדברי ד״ר יניב לוי, מנהל מרכז ההצלה, בעקבות המציאות הביטחונית קיימת השערה שצבים ובעלי חיים ימיים אחרים נפגעו מפיצוצים בים. ״צבים פגועים צפים על פני המים, ובשל הרוח המזרחית והים הרגוע שהיה בחודש שאחרי השבת הארורה הם נסחפים אל עומקו במקום אל החוף״, הוא מסביר. ״בנוסף, היעדר הנוכחות האנושית בחופים ומיעוט הפעילות בים בים משמעם פחות עיניים בשטח – במיוחד בדרום – כך שגם אם צב נפלט לחוף ייתכן שעד שהוא יימצא זה כבר יהיה מאוחר מדי״.

רנטגן תחת אש

בעיה אחרת שבה נתקלו בבית החולים לחיות בר היא הקושי לספק מזון עבור חלק מהמטופלים שלהם. לדברי רטנר, עם פרוץ המלחמה, ספק זחלי הקמח, שבהם מאכילים ציפורים ואוכלי חרקים אחרים, השהה את עבודתו – וחזר לפעילות רק לאחר חודש. ״נאלצנו להיות יצירתיים: קיבלנו זחלים ממחלקות אחרות בספארי, או שהאכלנו את בעלי החיים במספר גדול יותר של תיקנים״, הוא אומר.

אתגר נוסף היה התמודדות עם המטחים למרכז הארץ בזמן טיפול בבעלי חיים שנמצאים תחת הרדמה. תרחיש זה התממש כשיעל היה מורדם בחדר הרנטגן של בית החולים לפני צילום. שתי וטרינריות נשארו איתו (בהתאם להנחיות פיקוד העורף) והגדילו את מינון חומר ההרדמה שקיבל, כדי שלא יתעורר, עד ששאר הצוות חזר מהמרחב המוגן. במקרים אחרים, בעלי חיים קטנים שהיו תחת הרדמה נלקחו לממ״ד ביחד עם מטפליהם.

לחופש שוחרר

ומה קורה עם בעלי חיים שהחלימו, ושהגיע זמנם לשוב לטבע? גם כאן המלחמה קובעת את דרך הפעולה. ״חלק מהמתקנים של רשות הטבע והגנים מושבתים – יש אצלנו חמישה עופרי צבי ארצישראלי, שרק בתום המלחמה יהיה אפשרי להעבירם למתקן איקלום ברמת הגולן, שמדמה את הסביבה הטבעית לפני ההשבה לטבע״, אומר רטנר.

אבל יש גם פתרונות לקשיים הללו: במקרה של ינשוף שדות שנמצא בלב ים על ידי חיילים, רטנר מספר שאחרי שהוא טופל ואושש בבית החולים, הוא שוחרר בשטח שנמצא מזרחית לעוטף עזה, על ידי מתנדב בית החולים שהיה בדרכו חזרה למילואים בדרום. ״אנחנו מנסים להבין מהם מסלולי הנדידה הראשיים של העופות, ובהתאם משחררים אותם מזרחה ודרומה יותר, כדי שיוכלו לעקוף את גוש דן וגם את רצועת עזה״, מסביר רטנר.

פרסום

גם במרכז להצלת צבי ים ההשבה לטבע של בעלי החיים שהחלימו ממשיכה להתקיים במתכונת מעט שונה. ״בדרך כלל אנחנו מקיימים אירועי השבה בנוכחות קהל, במטרה להעלות מודעות למצבם של צבי הים בישראל״, אומר לוי. ״כשפרצה המלחמה נאלצנו לבטל את אירועי השחרורים שתכננו, ולצערנו יצא ש-20 צבים שוחררו על ידי צוות המרכז ללא נוכחות מתנדבים ואזרחים״. ובכל זאת, בתחילת נובמבר אורגן אירוע השבה מרגש, שבו נקבה בוגרת ופרט צעיר מהמין צב ים חום (Caretta caretta) שוחררו בחוף נחשולים בנוכחות ילדי מפונים מקיבוץ כרמיה שבעוטף (בשיתוף מחלקת הדרכה כרמל של רט"ג). ״אנחנו מאחלים שכמו הצבים, כולם יזכו לשוב הביתה בקרוב״, אומר לוי.

בנוסף, בעקבות החוסר בכוח האדם, בחיבולנס הובילו שיתוף פעולה עם וטרינרים פרטיים ורשותיים – בעיקר בערי הדרום, כמו אשקלון ושדרות – שהתגייסו כדי לתת מענה ראשוני לחיות בר פצועות בהנחיית הווטרינרים של בית החולים. זה מה שקרה למשל במקרה החילוץ של כוח אפור (Varanus griseus, הלטאה הגדולה בישראל) שנפל לבור תקשורת בדרום ולא הצליח לצאת ממנו – שהדיווח עליו הגיע ב-7 באוקטובר. ״בשל המצב הביטחוני הוא חולץ רק ב-1 בנובמבר, על ידי שתי מתנדבות שהביאו אותו אל הווטרינרית ד״ר ג׳ודי ניסתור בבאר שבע", מספרת שגיא מרום, מתנדבת חיבולנס. "בהנחיית וטרינרית מבית החולים לחיות בר, ד"ר ניסתור נתנה לו נוזלים וחימום עד שהועבר לבית החולים להמשך טיפול״.

לדברי שטינמץ, בחיבולנס ובבית החולים רואים עד כמה הצלת חיות בר היא חשובה עבור אזרחים ומתנדבים. ״הגיעו אלינו דיווחים על בעלי חיים פצועים מאנשי מילואים, מאזרחים שפונו מבתיהם וגם מתושבים באזורי עימות – זה מדהים ומרגש שיש להם את הרצון לעזור לבעלי חיים גם בתקופה המאתגרת הזאת״, היא מסכמת.

מצאתם חיית בר פצועה?

דווחו למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*. יש להעבירה לבית החולים לחיות בר, למרכז להצלת צבי ים או למרכז טיפול אחר בהקדם האפשרי. אם מדובר בצב ים פצוע או מסובך בפסולת, אין להסיר את הפסולת ואין לשחרר את הצב חזרה לים.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

רפורמת הלולים נדחתה ל-2027 בעקבות המלחמה בצפון

08/04/2024

חשיבות האוורור בלולי הודים בעונה הקרה

13/03/2024

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום