פריצות דרך רפואיות בעקבות רפואת בעלי חיים

סיפור קצר זה אני מקדיש לעמיתי – מורי ורבי היקר, איש רב זכויות – ד"ר אמנון מיכאל בהמשך ל תשובתו לכתבה
מעיתון הארץ: "החוקרים מתריעים, הסכנה מוחשית. למה אנחנו עדיין אוכלים בעלי חיים?" )2020.5.1 )
אמנון יקר, כרופא וטרינר ואדם שסיפור חייו ו דבריו ריתקו אותי תמיד, לא תתנגד בוודאי שאשתמש בדבריך בתור
"הרמה להנחתה" )מונח השאול ממשחק הכדורעף(.
סיפורנו מתחיל בעמק הירדן בשנות ה -60 המוקדמות, בקיבוץ אשדות יעקב איחוד אשר בעמק הירדן. שני ילדים בעשור
הראשון לחייהם, שניהם אוהבי בעלי חיים, אחד צמחוני והשני פחות, החליטו להציל בחשאי מספר תרנגולות מלול
הפטמים של הקיבוץ, ולגדלם במקלט ל בעלי חיים על מנת להצילם משחיטה. מקלט זה לבעלי חיים בסכנת הכחדה
נקרא בקיבוץ של שנות השישים "פינת החי ". על חטאי אני מודה היום "הילד הצמחוני" הוא אני.
למען הסר ספק – גניבת התרנגולות ומיקום מקלטן התגלה ע"י מנהל הלול יוסף עודד )שצוטט "עיני חשכו כשראיתי את
הנזק"(. לשני הילדים ערכו "בירור" במזכירות הקיבוץ, ולאחר שהודו קיבלו ריתוק לבית ההורים למשך שבוע, כדי
"שיהרהרו היטב במעשיהם" .
הילד הזה )הוא אני( סבל ממה שהרבה ילדים סובלים בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי – תמימות, שנראתה
בזמנו כחשוכת מרפא ) וגבלה לכאורה בטמטום(, ומצא את עצמו עם השנים מתדיין בעניי ני אתיקה מקצועית עם רופא
וטרינר שעיסוקו מניעת מחלות בחיות משק , ובעיקר בעופות פיטום למאכל אדם. הדיון הזה התרחש בין שני אוזניי, כי
הרופא הווטרינר במשך חמישים וחמש השנים שבאו לאחר מקרה מצער זה – הוא גם אני. הסיבוך שלי עם העובדות
שהביאו לפני טבעונים, הלך והחריף עם השנים. בתחילה עוד ניסיתי להסביר כי מניעת מחלות בעלי חיים מונעת סבל
מבעלי חיים , אך תשובתי הניחה רק את דעתו של הילד הצמחוני משנות השישים ולא את הטבעונים.
הסיבה העיקרית לדיונים שלי עם הטבעונים הייתה לסבר את אזנם )שהי א בעצם אוזנו של הילד משנות השישים(, אבל
התוצאות של דיונים אלו היו מבחינתי עלובות למדי. טיעוני הטבעונים אשר התבססו כמעט תמיד על "עובדות מדעיות" ,
נהנו מניצחונות מצטברים ו תפסו אחיזה במקומותינו, אפילו בעיתונות הכתובה, גם כאשר היו חסרי בסיס . הרשתי לעצמי
להסביר הסברים שונים לילד הצמחוני של שנות השישים, כדי לדעת מה לענות לטבעונים , ותאמינו לי ניסיתי הסברים
בהבנה מלאה לשיטתם , וללא התנשאות .
למרבית הצער המסקנה שנותרה לי מדיונים אלו הוא ציטוט מפיו של הגאון אלברט איינשטיין ז"ל: " לעולם אל תתווכח
עם טיפשים – הם יורידו אותך לרמה שלהם, ואז ינצחו אותך עם הניסיון שלהם".
לפיכך, החלטתי לשנות גישה, לא להתווכח עם כותבת המאמר הנ"ל , או ל שיטתו של אלטמן מחוף מציצים: "הפוך גוטה
הפוך". באחת נפלה במוחי החלטה להראות לאורך ההיסטוריה , הרבה פריצות דרך ברפואה נבעו משתוף פעולה בין
הידע של הרפואה הווטרינרית ורפואת בני האדם.
היסטוריה של פריצות דרך ברפואה
במאות החמישית והרביעית לפסה"נ נולדה הרפואה המדעית. היפוקרטס )נולד בערך בשנת 460 לפסה"נ(, ורופאים
אחרים שחיו באי קֹוס ובקנידּוס, כתבו כמה עשרות ספרי רפואה, מהם נותרו כיום לערך כשבעים ספרים, המהווים את
הקורפוס ההיפוקרטי. לפני חוקרים אלו היו מונחים כתבי הקודש ובהם תיאור של מחלות כמו: דבר שחין וערוב. מכאן
התפתחה הרפואה הווטרינרית ורפואת בני האדם.
המילה "וטרינר" מגיעה מהמונח הלטיני "veterina "שמשמעותה animals working .השימוש הראשון שנעשה בדפוס
במילה וטרינריה, היה בשנת 1646 על ידי הסופר תומאס בראו ן. לפי הידוע לנו בית הספר הראשון ללימודי מקצוע
הווטרינריה הוקם בשנת 1762 בעיר ליון שבצרפת ,על ידי קלוד בורז'לה.(Bourgelat Claude(
ואילו אחת מפריצות הדרך של הרפואה ההומנית והווטרינרית הם תרכיבי החיסון שקרתה כ-30 שנים לאחר מכן . תגלית
תרכיבי החיסון, פותחה ע"י רופא כפר אנגלי בשם אדוארד ג'נר הנחשב לרופא הראשון שגילה את החיסונים, כשהמציא
בשנת 1796 את החיסון נגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה ומסוכנת שהמערכת הרפואית לא יכלה להתמודד עמה.
ג'נר פיתח את החיסון מסרום של בקר לאחר שגילה את מה שהיה ידוע לרופאי הבקר – כי הנערות החולבות שחלו
באבעבועות הבקר )שהיא מחלה קלה( לא נדבקו באבעבועות שחורות. במסגרת מחקרו, ערך ג'נר ניסויים בילדים.
באחד הניסויים, הוא החדיר לגופו של ג'יימס פיפס (ילד בריא ועני בן שמונה( נגעים של אבעבועות הבקר, ולאחר מספר
שבועות החדיר לגופו נגעים של אבעבועות שחורות. מאחר שאת החיסון לאבעבועות שחורות הרכיב ג'נר מוירוסים
הגורמים למחלת אבעבועות הבקר, נקראים כיום כל החיסונים בלועזית vaccination לפי המילה הלטינית
vacca(פרה( . הצרפתים לגלגו על ג'נר וטענו שהוא מנסה להפוך אנשים לדינוזאורים, ורק לאחר ש לואי פסטר ,ממשיך
דרכו, פיתח את השיטה לחיסון הוא הפך את המילה מגנאי למכובדת על ידי מתן השם למה שידוע לנו בעברית כתרכיב
חיסון. כיום משתמשים בתרכיבי חיסון כמעט בכל רחבי העולם באופן שגרתי, ובכך נחסכו מיליוני מקרי מוות ממחלות
קשות .
נגיפי רטרו
נגיף רטרו התגלה בראשית המאה ה-20 בשתי חקירות שהוקדשו למחלות ניאו-פלסטיות )גידוליות( בתרנגולות. בשנת
1908 הראו צוות הרופא הווטרינרי הדני של וילה לם אלרמן ואולוף בנג כי סרטן העוף, סוג של לוקמיה ולימפומה נגרם
על ידי נגיף.
לואי פסטר )בצרפתית: Pasteur Louis ;27 בדצמבר 1822 – 28 בספטמבר 1895 )היה כימאי וביולוג צרפתי שנודע
בזכות תרומתו לעקרונות החיסון, התסיסה והפיסטור. פסטר זכור בזכות פריצות הדרך הבולטות שהשיג בחקר המחלות
ובמניעתן, והתגליות שלו ושל ממשיכי דרכו הצילו חיים של מיליוני אנשים מאז תקופתו ועד היום. הוא הקטין את
התמותה מזיהומים בלידה ויצר את החיסונים הראשונים עבור כלבת וגחלת שתיהן מחלות זואונוטיות )פוגעות בבעלי
חיים ובני אדם(.
מאז ו לאורך המאה ה-20 נתגלו מספר נגיפי רטרו הגורמים למחלה המתבטאת באופן איטי בבעלי חיים. המחקר אודותם
הביא את הגילוי של נגיף הכשל החיסוני החיוני של חתולים )FIV .)זהו רטרו- וירוס המופיע בטבע ומדביק חתולי בית
ומינים של משפחת החתוליים בטבע, ומייצר דלדול חיסוני פרוגרסיבי שמביא לתסמונת ליקוי חיסוני נרכש )AIDS .)
הרבה נלמד על FIV מאז שתואר לראשונה בשנת 1987 ,במיוחד ביחס ליישום שלו כמודל לחקר נגיף הכשל החיסוני
האנושי )HIV .)
תרכיב פפילומה
מאז שנת 2008 נערות מתבגרות קיבלו גישה לחיסון נגד (Papillomavirus Human (HPV שעלול למנוע מהן לפתח
סרטן צוואר הרחם בחייהן המאוחרות. אך פריצת דרך מאסיבית זו במחקר הסרטן, אולי לא הייתה כה מתרחשת אלמלא
בקר. מדענים מאוניברסיטת ביטון בגלזגו מצאו דרך להכות סרטן זה לאחר שבדקו כיצד מדענים בשנות החמישים חקרו
חיסון כדי להגן על בקר כנגד נגיף הפפילומה של הבקר, ש עלול לגרום לגידולים בפרות. מדענים גילו שמולקולה
המשמשת בחיסון בקר כנגד פפילומה יכולה להיות יעילה גם אצל בני אדם .
מלריה
מחלה נוספת שנלמדה מרפואה וטרינרית מלריה היא מחלה מסכנת חיים המדביקה 216 מיליון אנשים מדי שנה. זוהי
מחלה טפילית שנשאת על ידי יתושים, שיש בה ארבעה סוגים שונים, המשתנים בחומרתם.
למרות שקיימים טיפול וטיפול מונע ומדענים מצאו את הפוטנציאל לחיסון, המחלה היא מורכבת. זה מקשה על פיתוח
חיסון, בעוד שצורות מסוימות של המחלה הפכו עמידות לתרופות.
אולם תגלית חדשה כיצד התמודדותם של בעלי חי ים עם מחלות דומות עלולה לשפוך אור חדש על סוג חדש של חיסון.
חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו גילו כי בקר מוגן מפני הטפיל parva Theileria הגורם למחלת תיילריויוזיס ) East
Fever Coast )אם הם כבר נדבקו במין מתון יותר של הטפיל.
המדע מציע כי מחלות טפיליות אחרות, כמו מלריה, עשויות לעבוד באותה צורה. נהוג לחשוב שאנשים יכולים להידבק
בזן פחות חמור של מלריה, על מנת להגן עליהם מפני הצורות החמורות ביותר של המחלה.
סיכום
פריצות דרך רפואיות אמיתיות א לו היו אפשריות רק על ידי נקיטת גישה בין-מינים לרפואה. זה מדגיש מדוע צריך
להפעיל ברחבי העולם את הגישה של 'בריאות אחת' – גישה לשיתוף ידע בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות האדם,
בעלי החיים והסביבה .
מול דברים אלו, ל דברי העיתונאיות שהחליטה לאחרונה שהתפרצות מגפה עולמית כמו הקורונה תגביר את המודעות
בדבר הסכנות שטמונות באכילת בשר ובגידול תעשייתי של בעלי חיים, אין אחיזה במציאות. מחלות מדבקות המגיחות
מדי כמה שנים, במקרים רבים מקורן בבעלי חיים שונים, אך לא בחיות משק.
הגלובליזציה, המספר העצום של טיסות בינלאומיות, וצפיפות האוכלוסין בעולם , הם הגורמים להתפרצויות ולהתפשטות
המהירה של מחלות חדשות ומגפות עולמיות )פנדמיות(.

פרסום
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

שימוש בגזם כפות תמרים להזנת בקר לבשר במרעה

07/02/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום