שעור מתן מלחים אניונים למבכירות (בפוטנציה) בתקופת המעבר לפני ההמלטה, והשפעתם על מאזן חומצה בסיס, מטבוליזם של מינרלים ופרמטרים של בריאות לאחר ההמלטה

תרגום, מבוסס על מאמרים של R. Zimpel et al., 2021 אשר התפרסם ב-J. Dairy Sci. 104 (12):12580

רקע (בחלקו – הערות/הארות של המתרגם; ר.ס.): מרבית המחקרים שבחנו השפעת תוספת מלחים אניונים למנות הכנה (לפני המלטה), לקבלת פער קטיונים/אניונים (DCAD – פק”א) שלילי, נעשו על פרות בוגרות. בפרות בוגרות מרובים האירועים של קדחת חלב (היפוקלצמיה) או מחלות המלטה אחרות, ומכאן שהיה היגיון רב להתמקד מחקרית בהן. מאידך, מבכירות (המלטה ראשונה), מהוות כשליש מהעדר, ולעיתים קרובות שוכנות כעגלות הרות, באותה קבוצה לפני ההמלטה, יחד עם הפרות הבוגרות, ומכאן – ניזונות באותה מנה. במידה והמנה מכילה מלחים אניונים, המשמעות היא שלא אחת עגלות הרות אלו צורכות אף הן מלחים אניונים מבלי שנדע את פוטנציאל התועלת או אולי הנזק של ממשק זה. על פי המידע המחקרי והיישומי ברפתות ארה”ב, התועלת במתן מלחים אניונים לפרות בוגרות אינה מוטלת בספק. עם זאת, ייתכן שמתן מנות “חומציות” לעגלות הרות לפני ההמלטה, במיוחד כאשר ממשק מתן המלחים אניונים הוא קיצוני (ערך פק”א שלילי מאד), עלול לפגוע בביצועיהן כמבכירות לאחר ההמלטה.

המידע בנושא כמעט לא בנמצא ולכן התשובה לשאלה הנ”ל אינה ברורה דיה. בשני מאמרים שפורסמו בשנתיים האחרונות (מטא-אנליזה – סיכום תוצאות של מחקרים רבים), שעור המבכירות היה קטן מדי מכדי לענות בצורה חותכת לגבי התועלת/הנזק במתן מלחים אניונים לעגלות הרות בתקופת ההכנה לפני ההמלטה.

מטרת העבודה: הייתה לבחון  את השפעת מתן 3 רמות שונות של מלחים אניונים ב-22 ימי ההיריון האחרונים (תקופה ההכנה), של עגלות הרות (מבכירות בפוטנציה), על מאזן חומצה בסיס לפני ואחרי ההמלטה, מטבוליזם המינרלים והסטטוס הבריאותי שלהן לאחר ההמלטה.

פרסום

מהלך העבודה: באוניברסיטת פלורידה (גיינסוויל, ארה”ב), 132 עגלות הרות, סביב 250 ימי היריון בממוצע, חולקו ל-3 קבוצות דומות על פי פוטנציאל גנטי של יצור חמ”א (חלב מושווה אנרגיה) והוזנו ב-3 רמות של פק”א (מילי-אקוויוולנט/ק”ג ח”י): 200+ (P200; ללא מלחים אניונים; pH שתן סביב 8);  50 ( N50- רמה נמוכה של מלחים אניונים; pH שתן סביב 6.5); 150 (N150 – רמה גבוהה של מלחים אניונים;pH שתן סביב 5.5). מנות אלו הוזנו עד ההמלטה, בעוד שאחריה, הוזנו המבכירות כולן באותה מנה עד 100 יום אחרי ההמלטה. המבכירות נחלבו 4X עד 100 יום, ובהמשך 2X עד 305 יום, עת הסתיים המעקב אחר ביצועיהן.

דגימות שתן ודם נלקחו לאורך תקופת המעבר (לפני ההמלטה) וכן בשבוע הראשון אחרי ההמלטה: שתן נבדק ל-pH ודם נבדק לריכוז הגזים, מאזן חומצה/בסיס, מינרלים ופרמטרים מטאבוליים.  אצירת סידן ומגנזיום, וכן נעכלות זרחן הוערכו בשבוע האחרון לפני ההמלטה ובשבוע הראשון לתחלובה. שעור האירועים הבריאותיים נקבע במהלך ה-100 הימים הראשונים לאחר ההמלטה לשלושת הטיפולים: P200, N50 ו-N150 (זהו גם הסדר הקבוע של הצגת ערכי התוצאות בדיווח מטה).

עיקר התוצאות: ביצועי יצור – למרות שצריכת המזון ירדה קלות לפני ההמלטה (מנת הכנה) בעקבות תוספת המלחים האניונים, לא נצפתה ירידה בצריכת המזון של המבכירות לאחר ההמלטה ב-100 הימים הראשונים.

לא התקבל הבדל בין הטיפולים לגבי כמות הקולוסטרום, או לגבי פרמטרים של איכות קולוסטרום (ריכוז שומן, חלבון, לקטוז, ערך בריקס וריכוז אימונוגלובולינים). בדומה, לא התקבלו הבדלים בתנובת החלב של המבכירות, בטיפולים השונים, ב-100 הימים הראשונים (כ-36.2 ק”ג/מבכירה/יום), כך גם לגבי תנובת FCM 3.5% או תנובת חלב מושווה אנרגיה.
המבכירות שצרכו בתקופת המעבר את הרמה המתונה של מלחים אניונים (N50), יצרו יותר חלב משאר הקבוצות (מצטבר ב-305 יום) אולם ההבדלים לא היו מובהקים. על פי ז’וזה סנטוס (החוקר הראשי של הפרויקט), אין תועלת במתן מלחים אניונים לעגלות הרות, כאשר הכוונה היא שיפור ביצועי היצור של המבכירות.

pH ומטבוליזם של מינרלים – הקטנת הפק”א (ערך שלילי יותר) לפני ההמלטה הורידה את ערכי pH השתן (חומצי יותר) לערכים 8.17, 6.5 ו-5.51 וכן הורידה את pH הדם באותו כיוון לערכים 7.442, 7.431, ו-7.410, מצב המוגדר כאצידוזיס מטבולי הפיך, בר פיצוי (Compensated metabolic acidosis); בד בבד התקבלה לפני ההמלטה ירידה בריכוז HCO3 בדם (יון ביקרבונט המעורב בשמירת רמת ה-pH בדם) לערכים של 28.4, 26.7 ו-24.9 mM, ובריכוז ה-CO2 לערכים של 41.8, 40.1 ו-39.1 mM. הקטנת הפק”א על ידי תוספת מלחים אניונים בתקופת המעבר, הגדילה באופן לינארי לפני ההמלטה את ריכוז הסידן היוני בדם (1.224, 1.243 ו-1.259 mM) וכן הגדילה את ריכוז  סה”כ  הסידן בסרום (2.50, 2.53 ו-2.56 mM), שניהם לפני ההמלטה. כמו כן, הגדילה את ריכוז הסידן היוני בדם ביום ההמלטה, ואת ריכוז המגנזיום בסרום בימים הראשונים לאחר ההמלטה. מסכם ז’וזה סנטוס: בכל הטיפולים, בכל הפרות, ריכוזי הסידן היו מעל הסף המעיד על היפוקלצמיה תת קלינית.

הקטנת ערך הפק”א על ידי תוספת מלחים אניונים בתקופת המעבר, הגבירה את הספיגה לפני ההמלטה של הסידן (Apparent absorption; 12.9, 19.0 ו-20.9 ג’/יום) ואת זו של המגנזיום לפני ההמלטה (7.0, 9.9 ו-10.4 ג’/יום); עם זאת, אצירתם של שני מינרלים אלו בגוף לפני ההמלטה (הכמות הנותרת לאחר החסרת הכמות שהופרשה בשתן, מהכמות שנספגה במעי) לא השתנתה בעקבות תוספת המלחים האניונים (13.9 ג’/יום עבור סידן, ו-3.4 ג’/יום עבור מגנזיום).

פרסום

תוספת המלחים האניונים לא השפיעה על נעכלות הזרחן לפני או אחרי ההמלטה, כך גם לא השפיעה על אצירת הסידן או המגנזיום אחר ההמלטה. ביצועי פוריות – לא התקבל הבדל בין הטיפולים לגבי ביצועי הפוריות מהזרעה ראשונה. עם זאת, התקבלו הבדלים ברורים לגבי % הפרות ההרות לאחר מעקב של 305 ימי יצור, כך שהערכים היו גבוהים יותר בטיפולים שקבלו מלחים אניונים (93.2 ו-88.9%) בהשוואה לאלו שלא קבלו (76.7%). ז

הו רמז ראשוני להשפעה חיובית של מלחים אניונים על פוריות מבכירות, השווה מחקר נוסף, מעמיק יותר.       פרמטרים של בריאות – התבצע מעקב ורישום אירועי בריאות מהמלטה עד 100 יום בתחלובה, לפרמטרים: אצירת שליה, דלקת רחם, שמיטת קיבה, דלקות עטין, צליעות ובעיות נשימה. הטיפולים לא השפיעו על מספר האירועים או השכיחות של היפוקלצמיה תת-קלינית, הרכב הכבד, או שכיחות אירועי כבד שומני. להקטנת הפא”ק (ערכים שליליים יותר) הייתה השפעה ריבועית (quadratic effect) על שעור הפרות עם חום (טמפ’ רקטאלית>39.5 מ”צ; 33.9, 17.6 ו-46.5%); על שעור דלקות רחם (36.3, 25.6 ו-46.0%); ועל שעור התחלואה הכללית (Morbidity; 41.4, 28.1 ו-55.6%) [הערת המתרגם: שמו לב לערכים הגבוהים יותר בטיפול הקיצוני, בו הוספה רמה גבוהה של מלחים אניונים לקבלת ערך פק”א שלילי חזק (מודגש באדום); ר.ס.].

כמו כן נמצא שהסיכון הנמוך ביותר לאירוע של “כמה מחלות ביחד” היה בטיפול המתון (N50). (הערת המתרגם: חשוב לציין, שכדי לצאת בקביעות חותכות לגבי השפעת הטיפולים על פוריות ובריאות, נדרשים מחקרים נוספים בהם ישתתפו מספר גדול יותר של בע”ח; ר.ס.).

לסיכום: האבסת עגלות הרות (מבכירות בפוטנציה) במלחים אניונים עד ערך של 150 לא שיפרה את ביצועי היצור. מאידך, האבסת עגלות הרות במנה בעלת ערך פק”א של 50 מילי-אקוויואלנט/ק”ג ח”י (בדומה לממשק המומלץ בעת שימוש בסויכלור), הביאה לשינוי מתון במאזן חומצה/בסיס, הביאה לשינוי המטבוליזם של המינרלים, וכן, הביאה לשיפור הסטטוס הבריאותי של מבכירות לאחר ההמלטה; יתרה מזאת, הגברת ערך הפק”א ל-150 פגעה בתועלות הבריאותיות, כנאמר על ידי ז’וזה סנטוס לגבי עבודה זו: “We can also say that overfeeding anions (causing excessive metabolic acidosis with a urine pH <5.8) is a bad idea for nulliparous cows”

רן סולומון, "אמבר" מכון תערובת.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

שימוש בגזם כפות תמרים להזנת בקר לבשר במרעה

07/02/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום