תעשיית המזון מן-החי מייצרת לא רק בשר, חלב וביצים, אלא גם חיידקי-על

תעשיית המזון מן-החי מייצרת לא רק בשר, חלב וביצים, אלא גם חיידקי-על שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה ושעלולים להפיץ מחלות מסוכנות גם לבני אדם. חומר למחשבה לקראת המנגל הבא

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"

בואו נחזור חמש שנים אחורה, לסיפור שחלקים ממנו ישמעו לנו מוכרים בצורה מפחידה: ב-2015 פורסם לראשונה בסין על הימצאות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בשם קוליסטין. החיידקים העמידים הללו נמצאו בבעלי חיים, במוצרי בשר ובבני אדם. טיפול בעזרת קוליסטין אינו רווח בטיפול בבני אדם משום שידועות לה תופעות לוואי קשות, והיא משמשת כמוצא אחרון בטיפול נגד חיידקים בעלי עמידות לסוגי אנטיביוטיקה אחרים. לעומת זאת קוליסטין נמצאת בשימוש תדיר בתעשיית המזון מן-החי (עבור טיפול ומניעת זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים גראם-שליליים) והתיאוריה הרווחת היא שזני החיידקים העמידים לה התפתחו בחיות משק שונות ברחבי העולם ולאחר מכן הגיחו אל בני האדם.

ב-2016 כבר נמצאו חיידקים בעלי עמידות לקוליסטין, הדומים לאלו שהתגלו בסין, בקרב חולה עם זיהום בדרכי השתן בארה"ב, ובקרב בעלי חיים, במזון ובסביבה ברחבי העולם. ארבע שנים לאחר מכן, כידוע, העולם כולו נקלע למשבר בריאותי חמור בעקבות מגפת הקורונה שהתפרצה תחילה בסין. האפשרות שנגיף הקורונה עבר לבני אדם בעקבות מגע עם חיות בר חולות וצריכת בשר מהווה דוגמה קיצונית לסכנות הטמונות בממשק שבין בעלי חיים לבני אדם.

פרסום

הידבקות בחיידקים ובווירוסים מחוללי מחלות שמקורם במזון מן-החי היא תופעה נפוצה מאוד. בתעשיית המזון מן-החי בעלי החיים נמצאים בצפיפות גדולה ובזוהמה קשה, ומקרי תמותה בעת משלוחים חיים הם דבר שבשגרה. תנאים קשים אלו מגדילים את הסיכוי להעברת חיידקים ווירוסים מחוללי מחלות בין בעלי חיים וכדי למנוע מצב של תחלואה המונית, נעשה שימוש תכוף באנטיביוטיקה, צעד המעלה את הסיכוי ליצירת זנים חדשים של חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות.

חשיפה של מושבות חיידקים לאנטיביוטיקה יוצרת לחץ סביבתי. החיידקים שיש להם מוטציה המאפשרת להם לשרוד יחיו ויתרבו בעוד ששאר החיידקים, אלו שאינם עמידים, ימותו ולא יתרבו. המוטציות מעניקות לחיידקים מנגנונים מגוונים להתמודדות עם האנטיביוטיקות, הכוללים יכולת של פירוק האנטיביוטיקות, מניעת כניסתן לתא החיידקי ואף הוצאה פעילה שלהן אל מחוצה לו, ועוד.

אם זה לא מספיק, לחיידקים יש גם יכולת להעביר ביניהם מקטעי די.אן.אי שעלולים להכיל גנים לעמידות לסוגים שונים של אנטיביוטיקה. כך, יכולים חלק מהחיידקים לצבור מספר עמידויות לסוגי אנטיביוטיקות שונים. לאחר מכן, אותם חיידקים עמידים, יעבירו את העמידות שפיתחו לצאצאיהם, שיהיו גם הם עמידים, חלקית או באופן מלא, לאותן אנטיביוטיקות. חיידקים אלה מכונים חיידקי-על, ומוצאים אותם בדרך כלל בבתי חולים שם נעשה שימוש קבוע במגוון סוגי אנטיביוטיקה אך ייתכן מצב בו ייווצרו גם בתעשיית משק החי ויעברו אל בני האדם.

על פי הערכות, מדי שנה מתים כ-700,000 איש ברחבי העולם מהידבקות בחיידקים עמידים ועל פי כמה תחזיות, עד 2050 מספר זה עלול להגיע גם ל-10 מיליון.

פרסום

יש מדינות שבהן תעשיית המזון מן החי עושה שימוש בכמות גדולה פי 4 של אנטיביוטיקה מאשר זו המיועדת לשימוש רפואי בבני אדם, כשרוב האנטיביוטיקה מיועדת לזירוז גדילה בקרב בעלי החיים ולמניעת תחלואה, ולא לטיפול בבילי חיים חולים. על מנת להוריד את השימוש המוגבר באנטיביוטיקה במדינות האיחוד האירופי קיימות בעשורים האחרונים הגבלות על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מן החי, כמו איסור על שימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה. לעומת זאת בארה"ב המספרים מדאיגים הרבה יותר, כאשר לפחות 70 אחוז מהאנטיביוטיקה מיועדת לטיפול ומניעת מחלות בתעשיית המזון מן-החי ורק כ-30 אחוז מיועדת לשימוש רפואי בקרב בני אדם. בישראל כנראה המצב דומה יותר לזה שבארה"ב, ועל פי משרד הבריאות, אין כיום רגולציה לגבי כמות האנטיביוטיקה המותרת לשימוש בתעשיית המזון מן החי.

לשימוש המוגבר באנטיביוטיקה יש השפעות שליליות נוספות: 90-40 אחוז מהאנטיביוטיקה שניתנת לבעל החיים מופרשת לסביבה דרך הצואה. בדרך זו, עלול להיווצר זיהום סביבתי-בריאותי, אם האנטיביוטיקה תמצא את הדרך לקרקע, למערכת המים, לנחלים ולים, ותוביל גם בדרך זו להתפתחות חיידקים עמידים בסביבה.

דו"ח ועדת מומחים שיזמה ב-2016 האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף משרד הבריאות וגורמים נוספים בנושא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במי קולחים, מזהיר מפני הימצאותם של חיידקים וגנים לעמידות לאנטיביוטיקה במי הקולחים. לאור השימוש הנרחב במי קולחים להשקיה בחקלאות הישראלית, הוועדה ממליצה על צמצום השימוש באנטיביוטיקה באדם ובמשק החי. כמו כן, קיימים פתרונות שונים שיכולים להפחית את ריכוז המיקרואורגניזמים במי הקולחין, ביניהם שימוש באוזון, הגורם לנזקי דנ"א והורס את ממברנות התא החיידקי. אולם, יישום פתרונות מסוג זה כרוך בייקור תהליך הטיפול בשפכים.

בנוסף, האנטיביוטיקה עלולה להשפיע על החיידקים הטבעיים שבסביבה ולהפר את המאזן האקולוגי. מחקר שפורסם על ידי חוקרים מארה"ב ופינלנד בשנת 2016 בכתב העת המדעי "Proceedings of the Royal Society", בחן את ההשפעות העקיפות של אנטיביוטיקה על הסביבה. המחקר מצא כי אנטיביוטיקה המגיעה לחיפושיות זבל הניזונות מצואה של פרות, גורמת לשינוי באוכלוסיית החיידקים השיתופיים (סימביונטים) שלהן. החוקרים הגיעו למסקנה שאנטיביוטיקה משנה את אוכלוסיית חיידקי מערכת העיכול של הפרה, וכך עלולה להגדיל את הפליטה של גזי חממה מצואה של פרות. כלומר, לאנטיביוטיקה בקרב חיות משק עלולות להיות השפעות משניות רבות, מגוונות ושליליות על הסביבה.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

שימוש בגזם כפות תמרים להזנת בקר לבשר במרעה

07/02/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום