במהלך ניסוי ארוך-טווח שנערך בלול פיטום בגליל ים, נבחנה מערכת חדשנית לסינון גזים רעילים וריחות — עם תוצאות מפתיעות.
האם ניתן להפחית את פליטת המזהמים והגזים המזיקים הנפלטים מגידול עופות אינטנסיבי? על כך ביקש לענות מחקר מקיף שבוצע על ידי נבות חקלאי, תחום בעלי כנף בשה"מ, בשיתוף מרכז לול גליל ים וד"ר רבקה קולטון שפירא – מומחית לריחות וגזים סביבתיים.
רקע לבעיה:
ענף הלול בישראל מייצר מדי שנה מאות אלפי טון של פסולת ומשחרר מזהמים כגון אמוניה, מימן גופרתי ומתאן. אמוניה לבדה אחראית לכ-40% מריחות הלול, ואף מהווה סכנה לבריאות העופות והעובדים. רגולציה הולכת ומתהדקת, יחד עם ביקורת ציבורית, יוצרת צורך אמיתי בפתרונות יעילים ומעשיים.
מהלך המחקר:
במהלך הניסוי הותקנה מערכת הכוללת שני פילטרים כימיים מטפטפים וחדר סינון סגור, שחייב את האוויר היוצא מהמאווררים לעבור דרכם. נמדדו רמות גזים (NH₃, CH₄, NO₂, H₂S), חלקיקים מרחפים וריח – לפני ואחרי הסינון – בשני מחזורי גידול: חורף וקיץ.
ממצאים מרכזיים:
-
במרץ נמדדה ירידה של כ-42% בריכוז הריח לאחר הפילטר, אך ביולי נרשמה דווקא עלייה של כ-82%, ככל הנראה בשל הצטברות מזהמים במי השטיפה.
-
ריכוזי האמוניה, המתאן והמימן הגופרתי היו נמוכים יחסית לשלב הסינון, אך העלייה בריח ומתאן מדגישה בעיות אפשריות בשיטה או בחומרי הסינון.
-
פילוג החלקיקים הצביע על יכולת סינון מסוימת, אך לא עקבית, עם שונות בין הקיץ לחורף.
המסקנה?
למרות הפוטנציאל, דרוש שיפור נוסף. החוקרים ממליצים לבחון שילוב של חומצות מתאימות, בדיקת השפעת אבק על הפילטרים, ומדידה קפדנית נוספת באוויר היוצא — תוך צמצום השפעת החומרים עצמם על היווצרות ריח משני.
קרדיטים:
המחקר מומן על ידי קרן המחקרים של שה"מ (דו"ח מס' 870-6801-19).
החוקר הראשי: נבות חקלאי, תחום בעלי כנף, שה"מ – משרד החקלאות.
שותפים לעבודה: מרכז לול גליל ים, ד"ר רבקה קולטון שפירא.
למחקר המלאProfessional_information_biological-filters
