בדרך כלל כשמתייחסים להשפעת ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים על היקף נזקי בטבע בחקלאות, מתכוונים לגידולי הפירות והירקות. אולם, להתחממות הגלובאלית, שעל השפעותיה אין מחלוקת, השלכות משמעותיות גם על גידולי בעלי החיים החקלאיים, ובכללם על גידולי המדגה. בשנים האחרונות היינו עדים, בין השאר, להצפות ושיטפונות שפגעו בבריכות הדגים ובמקרים רבים הביאו לפריצתן, להתפרצות של מחלות שונות, לתמותת דגים כתוצאה ממחסור בחמצן ולשינויים בטמפרטורת המים. למעשה, במקרים רבים לחקלאים בכלל, ולמגדלי הדגים בפרט, אין כל דרך להתמודד עם אירועי הקיצון שהופכים לתכופים יותר ויותר ומסבים להם נזקים כלכליים כבדים בתוך זמן קצר. הדרך היחידה להתמודד עם הנזקים הכלכליים היא באמצעות ביטוח. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשלוש העונות האחרונות שילמה קנט למגדלי הדגים כ-30 מיליון ש"ח. היקף פיצויים גדול זה ממחיש את הסיכונים והחשיפה של הענף לנזקים ואת החשיבות שיש לביטוח בשמירה על יציבות פיננסית בקרות נזק.
בימים אלה קנט מחדשת את ביטוח המדגה לעונת 2021/2022. הביטוח נערך בשיתוף עם ארגון מגדלי דגים, אולם רכישתו תיעשה ישירות מול קנט עד ה- 31/5/2021.
במסגרת חידוש הביטוח השנה עודכנו מספר הגדרות: בנוגע ליבול הפוטנציאלי בפועל לבריכה, עודכנה ההגדרה כך שבאירוע במחסני חורף של אמנונים יקבע היבול הפוטנציאלי בפועל לבריכה על פי משקל הדגים הכולל בטון שאוכלס בבריכה, לאחר ניכוי פחת אכלוס. בנוגע למונוקולטורה, עודכנה ההגדרה כך שמדובר בגידול דגים ממין אחד בבריכה, כאשר משקל הדגים ממין זה גדול מ-85% מהיבול הפוטנציאלי בפועל בבריכה.
עדכונים אלה מצטרפים לעדכונים שנכנסו לתוקף בשנה החולפת ובכלל זה נוספה רמת ביטוח ד' בסכומי פיצוי מירביים גבוהים יותר, אשר משקפת את עלויות הייצור הגבוהות במדגה ומאפשרת ניהול סיכונים טוב יותר במקרה אירוע נזק. נוספה השתתפות עצמית של 5% נוספים בנזק חוזר לבאס באותה בריכה כתוצאה ממחלת הצנטרוצסטוס, כאשר המבוטח לא ביצע חיטוי על פי ההמלצות טרם אכלוס הבריכה מחדש. כמו כן, לא ניתן לבטח מחסנים בעומס גבוה ללא מערכות התראה על פעילות החמצניות.
