תוכנית משרד החקלאות לביטחון המזון כוללת הגדלת צריכת מזון צמחי, הפחתת מחצית מצריכת הבשר וצמצום אובדן המזון ב-20% עד שנת 2035. יו"ר וועדת הצעירים ח"כ נעמה לזימי: ״כיום, אין בישראל מדיניות לאומית כוללת לטיפול בתופעה״. נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: עלות המזון המזיק למדינה היא 55 מיליארד שקלים בשנה
30% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מאי ביטחון תזונתי
לפי סקר המוסד לביטוח לאומי לשנת 2023, כ־30% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מאי ביטחון תזונתי, וכ־12.6% מצויים באי ביטחון תזונתי חמור. מדובר בכ-265 אלף משפחות, כאשר מחציתן במצב חמור במיוחד. התופעה משפיעה ביתר שאת על מיעוטים, כש-42% מכלל המשפחות הערביות בישראל סובל מאי ביטחון תזונתי, שיעור גבוה כמעט פי ארבעה מן השיעור של אי הביטחון התזונתי בחברה היהודית.
עלות המזון המזיק למדינה: 55 מיליארד שקלים בשנה
ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אמרה כי ניתן להוזיל את מחיר המזון באמצעות סבסוד סל המזון, ומיסוי על מזון מזיק והגדלת המכס על מזון מזיק, שעלותו למדינה 55 מיליארד שקלים בשנה והוא "מזיק יותר מעישון, אלכוהול וסמים גם יחד".
הפורום למאבק בעוני: התכניות להנגשת מזון בריא במחיר סביר לאוכלוסייה, אינן מספקות
התוכנית הלאומית לביטחון המזון, המשותפת למשרדי הרווחה, החקלאות, הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה והאוצר כוללת: תזונה בריאה ומקיימת, מדפים מלאים, יכולת ייצור וייבוא, קיימות והמשכיות לטווח הארוך. בין היתר, ע"י שינוי התפיסה של סל המזון – הפחתת צריכה של שתייה מתוקה, חטיפים, ממתקים ובשר מעובד, הגדלת צריכת מזון צמחי והפחתה של מחצית מצריכת הבשר. אור צוק בר, סמנכ"ל משרד החקלאות ציין כי התוכנית פועלת לצמצום אובדן המזון, כאשר כיום אובדן המזון עומד על 2.6 מיליון טון בשנה, והמטרה היא להקטין ב-20% עד שנת 35` את המזון האבוד לנפש, וב-50% עד שנת 50`.
״החלת גישה: ״המזהם משלם״״
יעל גיני, מנכ"לית SDG ישראל, קראה לחקיקת חוקים ותקנות שיחייבו את תמחור העלויות החיצוניות הנגרמות מפעילות תעשייתית וכלכלית, להחיל את גישת "המזהם משלם" ואכיפתה כבסיס לקביעת מדיניות המסים והאגרות ויצירת קרן ירוקה, שתעביר את מיסוי החברות המזהמות כהדברה כימית, זיהום מים, פליטות – לסבסוד מעבר לחקלאות בת-קיימא וטכנולוגיות ירוקות.
משרד הבריאות: עלייה דרמטית במחירי המזון הבריא פוגעת באוכלוסייה מעוטת יכולת
נציג משרד הבריאות אמר בתגובה כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה דרמטית במחירי המזון הבריא. כתוצאה מכך, משפחות ובודדים החיים בעוני יהפכו לאנשים הסובלים יותר ממחלות כרוניות וביניהן השמנה, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, סוכרת, סרטן ודמנציה.
לדבריו, המשרד קרא לנקוט בשורת צעדים להבטיח נגישות למזון בריא לכלל האוכלוסייה, תוך התמקדות באוכלוסיות מעוטות-יכולת, כולל משקי בית צעירים, באמצעות הוזלה של מוצרי מזון בריאים כדוגמת דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות, אגוזים, שמני זית וקנולה, מוצרי חלב דלי שומן, לחם מקמח מלא, ביצים, מלח מועשר ביוד עוף ודגים.
כצעדים משלימים, המשרד ממליץ לשקול מע"מ דיפרנציאלי ומופחת על מוצרי מזון בריאים, הפחתת פערי תיווך והפערים בין הרשתות, קידום תוכניות להצלת מזון ויצירת סל מזון בריא תחרותי שיתפרסם מדי רבעון להגברת השקיפות והתחרות.
תרשים: מתוך מסמך התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050 : מבט לאומי ל-25 השנים הקרובות.
תרשים: מתוך מסמך התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050 : מבט לאומי ל-25 השנים הקרובות.
