לקראת חגי תשרי, ישראל ניצבת בפני מחסור צפוי במוצרי חלב בסיסיים בחגים – לא משום שהרפתות אינן מייצרות מספיק, אלא בשל צווארי בקבוק במחלבות, מגבלות שבת וחג, והעדפה של ייצור מוצרי פרימיום עתירי רווח. התוצאה: הצרכנים יתקלו בעתיד הקרוב במדפים ריקים, ובמקביל הרפתנים נאלצים לשפוך מיליוני ליטרים של חלב גולמי. "לא חסר חלב – חסרה מדיניות" טוענים הרפתנים ובעלי החלבות.
סמוטריץ’ מול הרפתנים: עימות בלתי נמנע – "מי יחלוב את הציבור?"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’, שהוזמן לקחת חלק פעיל בוועידת ישראל לחקלאות 2025 שתתקיים בין ה-2-4 לספטמבר במלון בראון בירושלים, ניצב במוקד הסערה. מצד אחד, הוא נדרש להציג פתרון שיבטיח לציבור אספקת חלב בתקופת החגים – כולל יבוא בפטור ממכס. מצד שני, מהלך כזה נתפס על ידי הרפתנים כאיום ישיר על פרנסתם ועל עצם עתיד הענף.
העימות הצפוי בין סמוטריץ’ לבין נציגי הרפתנים בשולחן יצרני החלב צפוי להיות טעון במיוחד. החקלאים מבקשים מסר ברור מהממשלה: לא עוד "כיבוי שריפות" באמצעות יבוא זמני, אלא השקעה בתשתיות המחלבות, עדכון מחירים מפוקחים, והכרה בענף החלב כנדבך של ביטחון תזונתי לאומי.
קול מהשטח: טל זמיר רפתן "הרפתנים זועמים: החלב שלנו לא אקזיט – הוא ביטחון לאומי"
אחד הקולות הבולטים שצפויים לעלות בוועידה הוא זה של טל זמיר, רפתן דור שני ממושב היוגב. זמיר מתאר מציאות קשה: "החקלאות בארץ לא נועדה להיות אקזיט – היא נועדה לפרנס את היישובים בפריפריה." לדבריו, במקום לעודד ייצור ושיווק, המדינה מערימה קשיים, והחקלאים נאלצים להיאבק על קיומם.
זמיר קורא להפסיק את ההתנהלות של "שופכים לים" ולהשקיע בפתרונות ארוכי טווח – הרחבת כושר הייצור במחלבות ומתן אפשרות לייצוא עודפים. "אנחנו מייצרים מספיק חלב. במקום לשפוך – אפשר לייצא. זה רק עניין כלכלי", הוא מדגיש.
טל זמיר, בן 61 ממושב היוגב, רפתן דור שני, הפך בשבועות האחרונים לאחד הקולות הבולטים במאבק. "החקלאות בארץ לא נועדה להיות אקזיט," הוא אומר, "היא נועדה לפרנס את היישובים בפריפריה ולשמור על גבולות ישראל ועל בטחון המדינה." זמיר מתאר רפת משפחתית, שורשית, שמחזיקה את עצמה באמונה שלמה בערכים הלאומיים של חקלאות ישראלית.
לדבריו, בעיית המחסור איננה בייצור אלא במחלבות – שמעדיפות לייצר מוצרים פרימיום עתירי רווח על פני חלב בסיסי או חמאה. בנוסף, המגבלות ההלכתיות סביב שבתות וחגים מצמצמות את כושר הייצור, ובשילוב פניקה צרכנית – נוצרת אשליה של חוסר חמור. "אנחנו מייצרים מספיק חלב. הבעיה היא שהמחלבות לא עומדות בעומס," הוא מזהיר.
ביחס לפתרון שהציעה הממשלה – יבוא חלב בפטור ממכס – זמיר סבור שמדובר בתיקון קוסמטי בלבד: "זה יכול לפתור את צוואר הבקבוק זמנית, אבל זה לא פתרון אמיתי. צריך להשקיע במחלבות, לאפשר ייצוא של עודפים ולעדכן את המחירים המפוקחים. במקום לשפוך שישה מיליון ליטר חלב לים – אפשר לייצא. זה רק עניין כלכלי".
מסר הוועידה: חקלאות כערך לאומי
במרכז הדיון בוועידת ישראל לחקלאות תעמוד השאלה: האם מדינת ישראל רואה בחקלאות ובענף החלב נכס אסטרטגי – או נטל שיש לעקוף באמצעות יבוא?
הרפתנים מצפים לשמוע מסמוטריץ’ לא רק פתרונות מידיים ליוקר המחיה, אלא גם חזון ארוך טווח לשימור החקלאות המקומית ולחיזוק החוסן הלאומי.
עמדת יצרני החלב: התנגדות נחרצת ליבוא גורף
במקביל לזעם מהשטח, התאחדות יצרני החלב פרסמה זה עתה מסמך רשמי, שבו היא מתנגדת נחרצות לטיוטת צו של משרד האוצר שמאפשר יבוא חלב לשתייה בפטור ממכס וללא מגבלת כמות. לטענת היצרנים, הצעד הזה "פוגע קשות ברפתנים, בענף החלב כולו ובביטחון המזון של אזרחי ישראל".
במסמך מצוין כי בשנת 2025 הרפתות מייצרות מעל 106% מהביקוש המקומי – כלומר, אין מחסור אמיתי בחלב גולמי. החוסר הנקודתי שמתרחש סביב החגים נובע מצוואר בקבוק זמני בלבד. לכן, אם אכן יידרש יבוא – עליו להיות מוגבל בהיקפו (עד 5 מיליון ליטר, לתקופה של עד שבעה שבועות) ורק כמענה מיידי, ולא כהוראת שעה מתמשכת.
היצרנים מזהירים כי יבוא בלתי מוגבל יערער את מנגנון תכנון החלב בישראל, יפגע ברפתנים שכבר עובדים ברווחיות שולית, ויביא לעלייה במחירי החלב הגולמי ובסופו של דבר גם לעליית מחירים לצרכן.
ועידת ישראל לחקלאות 2025 מהווה זירת שיח רב-תחומית ייחודית, ובה מתקיימים דיוני עומק מרתקים על עתיד החקלאות הישראלית והשפעתה הרחבה על הכלכלה, הביטחון, החברה והסביבה. הוועידה מפגישה בין מקבלי החלטות ומובילי דעה מהשורה הראשונה: ראשי מערכת החקלאות, מנהיגי ההתיישבות העובדת, נציגי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חוקרים, אנשי אקדמיה ותקשורת, חקלאים מובילים ועוד.
במהלך שלושה ימים צפופים של דיונים, הרצאות ומפגשים, תעמוד השנה במוקד הוועידה השאלה הבוערת:“למה יקר לחיות בישראל? ואיך מורידים את מחירי התוצרת החקלאית – פירות, ירקות, בשר, דגים, דבש ועוד.
הוועידה מתקיימת בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות, מרכז השלטון האזורי, קק"ל, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, קרן קנט ומועצה אזורית רמת נגב.
