בין שדות האורז של וייטנאם מסתובבות מדי יום אלפי "יחידות הדברה" חיות. הן אינן רובוטים, אינן רחפנים ואינן מערכת בינה מלאכותית – אלא ברווזים. ביקור בחווה חקלאית ליד הוי אן חושף מודל ייצור ייחודי שבו ענף העופות משתלב באופן מלא בגידולי השדה, ומייצר ערך כלכלי, סביבתי וחקלאי בו-זמנית.

מאת: איילת אורון, הוי אן, וייטנאם

כאשר הגעתי לחווה חקלאית באזור הוי אן שבמרכז וייטנאם, אחד המראות הראשונים שפגשתי היה להקת ברווזים לבנים גדולה שרצה לעבר המבקרים בהתלהבות.

במבט ראשון זה נראה כמו אטרקציה תיירותית. המבקרים מאכילים את הברווזים, מצטלמים וממשיכים הלאה.

אלא שמאחורי המחזה הזה מסתתר ענף חקלאי שלם, הממחיש כיצד בעלי חיים יכולים להפוך לחלק אינטגרלי ממערכת ייצור חקלאית.

עבור ישראלים המגיעים מתחום הלול, ההטלה או הפטם, מדובר בתפיסה מעט שונה. בעוד שבישראל ענף העופות פועל בדרך כלל כמערכת עצמאית ונפרדת, באזורים רבים של וייטנאם הברווזים הם חלק בלתי נפרד ממערכת גידול האורז.

הם אינם רק מקור לבשר או לביצים. הם עובדים בשדה.

וייטנאם – מעצמת ברווזים עולמית

למרות שרוב העולם מזהה את וייטנאם בעיקר עם אורז, המדינה היא גם אחת ממגדלות הברווזים הגדולות בעולם.

עשרות מיליוני ברווזים מגודלים במדינה מדי שנה, ורבים מהם משולבים במערכות גידול מסורתיות לצד שדות האורז.

הסיבה פשוטה: תנאי האקלים, שפע המים והשטחים המוצפים יוצרים סביבה אידיאלית לברווזים.

בעוד שתרנגולות מתקשות להתמודד עם תנאי לחות ומים עומדים, הברווזים מותאמים להם באופן טבעי.

הם שוחים, מחפשים מזון במים ונעים בקלות בין חלקות האורז.

כך נוצרה במהלך מאות שנים מערכת ייצור משולבת שבה החקלאי מגדל בו-זמנית גם אורז וגם עופות.

הברווזים כמערכת הדברה טבעית

אחד היתרונות המרכזיים של המודל הווייטנאמי הוא השימוש בברווזים לצורך הדברה ביולוגית.

לאחר הקציר, ולעיתים גם בשלבים מסוימים במהלך הגידול, משחררים את הברווזים לשדות.

שם הם ניזונים מ:

• חלזונות מים
• זחלי חרקים
• יתושים
• מזיקים שונים
• זרעי עשבים
• שאריות אורז

למעשה, הברווזים מספקים לחקלאי שירות הדברה טבעי לחלוטין.

במקום לרכוש חומרי הדברה, החקלאי מפעיל את אחת ממערכות הבקרה הביולוגיות הוותיקות בעולם.

עבור ענף העופות מדובר בדוגמה מרתקת לאופן שבו בעל חיים יכול לייצר ערך מעבר למוצר הסופי שלו.

לא רק בשר וביצים – גם שירות חקלאי

בישראל נהוג למדוד את תרומת העוף לפי קילוגרמים של בשר, מספר ביצים או יעילות המרה של מזון.

בווייטנאם מודדים את הברווז גם לפי תרומתו לשדה.

הוא:

• מפחית מזיקים
• מפחית עשבים
• מדשן את הקרקע
• מנצל שאריות יבול
• משפר את בריאות המערכת האקולוגית

במילים אחרות, הברווז מייצר שירות חקלאי נוסף מעבר לערכו הכלכלי הישיר.

הדישון שמגיע עם הכנפיים

הפרשות הברווזים עשירות בחומר אורגני וביסודות הזנה חיוניים.

במהלך שיטוטם בשדה הם מחזירים לקרקע:

• חנקן
• זרחן
• אשלגן
• חומר אורגני זמין

בכך הם מצמצמים חלק מהצורך בדישון חיצוני.

מדובר באחד העקרונות המרכזיים של חקלאות מעגלית – מערכת שבה בעלי החיים והצמחים מזינים זה את זה.

רווחת בעלי חיים – הרבה לפני שהפכה לדרישה צרכנית

בשנים האחרונות גוברת בעולם הדרישה למערכות גידול המתחשבות יותר ברווחת בעלי החיים.

צרכנים, רשתות שיווק ורגולטורים דורשים לראות עופות המגודלים בתנאים טבעיים יותר.

כאשר מתבוננים בלהקות הברווזים של וייטנאם, קשה שלא לחשוב על המגמות הללו.

הברווזים:

• מסתובבים בשטח פתוח
• מחפשים מזון באופן טבעי
• שוחים במים
• חיים בלהקה

כל אלה מאפשרים להם לבטא התנהגויות טבעיות המאפיינות את המין.

אמנם מדובר במערכת מסורתית ולא במודל שנבנה מתוך תפיסת רווחה מודרנית, אך התוצאה בפועל מתכתבת עם רבים מהעקרונות המקובלים כיום בתחום.

היתרון הכלכלי: יותר הכנסה מאותו שטח

עבור החקלאי הווייטנאמי, הברווזים אינם רק אמצעי לייעול הייצור החקלאי.

הם גם מקור הכנסה משמעותי.

מאותה יחידת שטח ניתן להפיק:

• יבול אורז
• ביצי ברווז
• אפרוחים
• בשר ברווז

כאשר מחירי התשומות החקלאיות עולים בכל העולם, היכולת להפיק מספר מקורות הכנסה מאותו משק הופכת ליתרון אסטרטגי.

האתגרים שמאחורי המודל

למרות יתרונותיו, המודל אינו מושלם.

ניהול משולב של בעלי חיים וגידולי שדה מחייב מקצועיות רבה.

החקלאים נדרשים להתמודד עם:

• בריאות העופות
• מניעת מחלות
• תזמון הכנסת הברווזים לשדה
• צפיפות בעלי החיים
• שמירה על היבול

בנוסף, ברווזים נחשבים בעולם לאחד המינים הדורשים ניטור קפדני בכל הנוגע לשפעת העופות.

מאחר שהם חיים בסביבה פתוחה ולעיתים באים במגע עם עופות בר, יש חשיבות רבה למערכי בקרה וטרינריים.

ברווזים מול תרנגולות: מדוע דווקא ברווזים?

אחת השאלות הראשונות שעולה כאשר מתבוננים במודל הווייטנאמי היא מדוע החקלאים בחרו דווקא בברווזים ולא בתרנגולות.

התשובה טמונה בהתאמה הביולוגית של הברווז לסביבה החקלאית שבה הוא פועל.

שדות האורז מוצפים במים במשך חלק ניכר ממחזור הגידול. תנאים אלה יוצרים אתגר משמעותי עבור רוב עופות המשק, אך מהווים סביבת מחיה טבעית עבור ברווזים.

השוואה בין ברווזים לתרנגולות במערכות חקלאיות משולבות

המאפיינים הללו הפכו את הברווז במהלך מאות שנים לשותף הטבעי של מגדלי האורז בווייטנאם, בסין ובמדינות נוספות בדרום-מזרח אסיה.

הצל של ההצלחה: אתגר שפעת העופות

לצד היתרונות הרבים של השיטה, קיים גם אתגר משמעותי שמעסיק את ענף העופות העולמי כולו – שפעת העופות.

בעשורים האחרונים הפכו נגיפי שפעת העופות, ובעיקר זני H5 ו-H7, לאחד האיומים המרכזיים על תעשיית העופות העולמית. וייטנאם עצמה התמודדה לאורך השנים עם מספר התפרצויות משמעותיות.

אחד המאפיינים המעניינים של ברווזים הוא שבמקרים מסוימים הם מסוגלים לשאת נגיפים של שפעת עופות מבלי להציג סימני מחלה חריפים כפי שנראים לעיתים בתרנגולות.

תופעה זו הופכת אותם למין המחייב ניטור וטרינרי קפדני במיוחד.

במערכות גידול פתוחות, כמו אלה שנפוצות באזורים הכפריים של וייטנאם, קיימים מספר גורמי סיכון:

• מגע עם עופות בר נודדים.
• חשיפה למקורות מים פתוחים.
• תנועה של להקות בין אזורים שונים.
• צפיפות בעלי חיים בתקופות מסוימות.

מסיבה זו הרשויות הווטרינריות במדינות רבות באסיה משקיעות משאבים רבים בניטור, בדיגום ובחיסונים, במטרה לצמצם את הסיכון להתפרצויות.

ומה אפשר ללמוד מזה בישראל?

ברור שלא נראה בקרוב אלפי ברווזים משוטטים בשדות החיטה של הנגב או במטעי האבוקדו בגליל.

אך העיקרון שמאחורי המודל הווייטנאמי רלוונטי מאוד גם לחקלאות הישראלית.

העולם החקלאי עובר בהדרגה מתפיסה של מערכות ייצור מבודדות לתפיסה של מערכות משולבות.

כיום ניתן לראות בישראל:

• רעייה במטעים לצמצום עשבייה
• שימוש בחרקים מועילים להדברה
• שילוב גידולי כיסוי
• שימוש בפסולת אורגנית כדשן
• פתרונות ביולוגיים להפחתת תשומות

הברווזים של וייטנאם הם דוגמה נוספת לכך שבעלי חיים אינם חייבים להיות רק מוצר חקלאי – הם יכולים להיות שותפים פעילים בתהליך הייצור.

העתיד נמצא לפעמים בעבר

בזמן שהחקלאות העולמית משקיעה מיליארדים באוטומציה, רובוטיקה ובינה מלאכותית, ממשיכים אלפי חקלאים בוייטנאם להשתמש בשיטה בת מאות שנים.

הם אינם מפעילים רחפנים.

הם אינם מתקינים חיישנים מתוחכמים.

הם פשוט משחררים להקת ברווזים לשדה.

הסיפור הזה אינו רק סיפור על עופות או על אורז. הוא סיפור על חשיבה מערכתית, על ניצול חכם של משאבים ועל היכולת לראות בבעלי החיים חלק ממערכת אקולוגית וכלכלית שלמה.

ולפעמים, דווקא שם – בין שדות האורז המוצפים של וייטנאם לבין אלפי הברווזים המתרוצצים ביניהם – אפשר למצוא רעיונות שיכולים להאיר גם את עתיד החקלאות המודרנית.