בעקבות האישור המהפכני של משרד הבריאות לשיווק בשר מתורבת, עולם ההלכה היהודי נתקל באתגר חסר תקדים. דיונים מורכבים ודעות מגוונות מתעוררים בנוגע לכשרות ומעמדו של המוצר החדש הזה היום-יום ובהלכה.
זאם נושא על כנפיו של ההלכה היהודית בעקבות החלטת משרד הבריאות להתיר את השיווק של בשר בקר מתורבת. השאלה העומדת לדיון היא האם הבשר המתורבת, המיוצר מתאי בעלי חיים בביו-ריאקטורים, ייחשב לכשר או ל"פרווה" בהקשר הלכתי. הרב לישראל, דוד לאו, פסק כי בשר מתורבת שאינו מתקבל מבעל חיים קיים הוא "כשר פרווה" ואינו נחשב לבשרי, ובכך הבשר מתורבת ייחשב כמוצר צמחי.
רבים מפוסקי ההלכה כמו הרב אשר וייס, מתמודדים עם אתגרים חדשים הנובעים מהתפתחויות טכנולוגיות ומדעיות. הרב וייס הדגיש את החשיבות שיהיה פוסק מתמצא בתחום הוא פוסק, במיוחד שבו שבו העולם המדעי נמצא בדותות מתמדות.
בנוסף, רבנים מהזרמים הדתיים והחרדיים, למשל אלו מארגון רבני צהריים, פסקו בשר מתורבת מתאים במעבדה אינו נחשב לבשרי. הפסיקות הללו מעלות שאלות חדשות על שאלות כמו ההשלכות המעשיות של מכירה של בשר מתורבת במסעדות כשרות, כולל השאלה אם יהיה מותר להגיש בשר זה עם מוצרי חלב, מה שיאפשר לראשונה את הגשת צ'יזבורגר כשר. עומדת לדיון גם השאלה איך ייחשבו מסעדות שישווק ואת הבשר המתורבת – האם יהיו נחשבות למסעדות בשריות או חלביות? ומה יהיה הסימון מתאים על האריזות של הבשר המתורבת? כל הכרעה בשאלות אלו תשפיעו עמוקות על עולם העסקים וההלכה, ותביא לשינויים רבים בתעשייה.
הרב לישראל ורבנים אחרים מדגישים את הצורך להבין את הטכנולוגיה מאחורי הייצור של בשר מתורבת כדי להכריע בשאלות הללו. למשל, הרב לאו ביקר במפעל בו יוצר הבשר המתורבת ומקרו את תהליכי הייצור, כדי להבין את המנגנונים המדויקים שנבדקו את הבשר. ההחלטה להגדיר את הכשרה תלויה גם במרכיבים הנוספים שמשולבים בייצור ובכך שהם עומדים בתחת הכשרות הרבנות המקומית.
הרב לאו הדגיש כי חוות הדעת שלו נועדה לתת פתרון הלכתי להשתמש בבשר מתורבת המיוצר בדרך שהוא בדק, ובכך להעדיף הלכתית את הייצור בשיטה זו. הדגש הוא על כך שהתאים מופקים ללא שימוש בבשר מבעל חיים קיים, אלא מתאי מופקים באמצעים אחרים.
מאידך, הרב לאו הזהיר שבמקרה שהבשר המתורבת ישווק כבשר אמיתי, במיוחד אם טעמו וריחו דומים לבשר המקובל, יש להחמיר בהגדרות כשר אך לא כפרווה לעניין אכילתו עם מוצרי חלב.
הסוגיה ההלכתית מציבה אתגרים רבים גם לפוסקים אחרים כמו הרב אשר וייס, שאל את הצורך להתמצא בתחומים מדעיים וטכנולוגיים כדי להכריע בשאלות הלכתיות. הוא הדגיש את השאלה העיקרית אם בכלל ניתן להגדיר את הבשר המתורבת כ"בשר" במובן ההלכתי.
כל הדיונים והפסיקות הללו מובילים לשאלות רבות ומרכזיות בעולם הדתי והחרדי על סטטוסו של בשר מתורבת והשלכותיו על החיים היום-יומיים של המהמינים, כמו גם על התעשייה הקולינרית והמסעדנות הכשרה.
בנוסף, חברת Aleph Farms, החברה הישראלית מובילה בתחום, הודיעה על קבלת אישור משרד הבריאות, מה קולול את הדרך לשיווק הבשר המתורבת בישראל. הם מתכננים להשיק את הנתח הראשון, "פטיט סטייק מתורבת", מבוסס על מתאים מפרה מזן אנגוס שחור, בלי שינויים גנטיים או אימורטליזציה. המשרד הדגיש את החיפוש אחר מקורות חלבון חלופיים בעקבות הביקוש העולמי הגובר לחלבונים והחשיבות בייצור מוצרים נטל על בעלי חיים.
אישור משרד הבריאות לביטוח מתורבת מבוסס על בקר מציב את ישראל בחזית החידוש הטכנולוגי בתחום המזון. זה מה חשוב שמצביע על ההבנה של המדינה בצורך לאמץ חדשניות לייצור מזון, במיוחד באור המשברים האקולוגיים והאתיקליים הקשורים לתעשיית הבשר המסורתית.
ההיסטוריה של פיתוח בשר מתורבת היא קצרה אך מרתקת. מדינת סינגפור הייתה הראשונה לאשר לשיווק עוף מתורבת בשנת 2020, בארה"ב אישרה לחברות Upside Foods ו-Good Meat לשווק את העוף המתורבת שלהן. ישראל, עם האישור החדש, הופכת למדינה הראשונה שמעניקה אישור רגולטורי לבשר בקר מטורבת.
בשר מתורבת נחשב ל"מזון חדש" צריך לעבור אישור מורכב ופרטני, כאשר כל מזון חדש נבחן לגופו. זהו תהליך המבטיח את בטיחות הצרכן ומסייע לשמור על בריאות הציבור. זה גם אתגר שמעלה את הצורך במחקר ופיתוח רבים בטחת התאמת המוצר לסטנדרטים גבוהים של הגופים הרגולים וכמו כן מחייב תשומת לב מיוחדת לתהליכי הייצור בטיחות.
האישור לחברת Aleph Farms מדגיש את החדשנות הישראלית בתחום המזון והטכנולוגיה. הפוטנציאל של בשר מתורבת הוא רב: הפחתה בנזק הסביבתי של תעשיית הבשר המסורתית, סיוע במיתון הבעיות האתיות הקשורות לגידול בעלי חיים למזון, ואפשרויות להפחתת חשיפה לחיידקים ומחלות שמקורן בבעלי חיים.
כל הדיונים ההלכתיים והאתגרים הרגולטוריים מצביעים על כך שעולם המזון עומד בפני מהפכה אמיתית. הטכנולוגיה של בשר מתורבת עומדת לשנות לא רק את הדרך בה אנו יוצרים וצורכים מזון, אלא גם את ההלכה והחשיבה האתיקלית סביב קונספט של מהו "בשר" ואיך ניתן להשתמש בו.
בשורה התחתונה, האישור לשיווק בשר מתורבת הוא לא רק התקדמות טכנולוגית, אלא גם אתגר חדש למחשבה ההלכתית, הרגולטורית והאתיקלית. הצעדים הבאים יהיו קריטיים בקביעת המסגרת שבה ישולב הבשר המתורבת בחיי היומיום, הן מבחינת הדת והן מבחינת החברה כולה."