מבוא: מגדלים רבים עוברים לגידול מטילות ביצי מאכל שלא בכלובים, כתוצאה מחוקים ודרישות השוק. בגידול ללא כלובים, התנהגות המטילה היא בעלת חשיבות כלכלית. ביצים המוטלות מחוץ לתא ההטלה בדרך כלל מזדהמות כתוצאה ממגע ממושך עם רפד ולשלשלת. ביצים המוטלות מחוץ לתא עלולות להישבר, להיסדק או להיאכל ע”י שאר המטילות.
ערך הביצים הללו נמוך במיון והאיסוף הידני של הביצים שלא הוטלו בתאי ההטלה מוסיף לעבודת המגדל. ביצי רצפה גם גורמות לעתים רבות לניקור ביב ומכאן החשיבות ברווחת בעלי החיים.
בדרך כלל להקות צעירות מטילות ביצי רצפה עד שמתבססת ההטלה בתאים, תוך 2-3 שבועות מתחילת ההטלה.
אחוז ביצי הרצפה הוא 1-4% בחיי הלהקה. אחוז ביצי הרצפה תלוי בגורמים הקשורים במטילה, בסביבה, באימון להטלה בתא, ושיטות עבודה.
התנהגות: הטלה של ביצים בתאי ההטלה (=קן) היא אינטראקציה מורכבת של גנטיקה, התנהגות, הורמונים וסביבה. סביבת הלול צריכה לאפשר מקום הטלה מתאים לאינסטינקטים הטבעיים של המטילה.
התנהגות טרום הטלה PRE–LAYING: שעה עד שעתיים לפני ההטלה, המטילה נעשית חסרת מנוחה ומתחילה לחפש ולבחון מקומות הטלה כחלק מריטואל קדם-הטלה. המטילה בודקת את תאי ההטלה הזמינים לבחירת המקום העדיף. המטילה מבקרת כ- 21 פעם במקומות שונים לפני שתטיל ביצה. בין הביקורים האלו היא יכולה לאכול, לשתות ולטפח את הנוצות. לאחר שנבחר המקום להטלה, המטילה מסתובבת סביבו כמה פעמים ומציגה התנהגות של מטילה שבונה קן. קרוב להטלה, המטילה מאריכה את צווארה ואת נוצות הגוף. יש מטילות שיעמדו כדי להטיל. משך זמן ההטלה הוא 20-90 דקות. לאחר שהביצה הוטלה, המטילה מקרקרת ורוצה לשבת על הביצה או לעזוב את הקן.
תחילת התנהגות קדם-הטלה מתחילה כאשר הביצית משתחררת מהשחלה לצינור ההטלה, ולא כאשר הביצה מוכנה להטלה. הביוץ הקודם משחרר הורמונים, אסטרוגן ופרוגסטרון, האחראים על התנהגות קדם-הטלה של המטילה. כל עקה הגורמת לפחד יכולה לגרום למטילה להשהות את החיפוש אחרי הקן. אם זה קורה לפני שהביצה מוטלת, המטילה יכולה לאבד ענין בחיפוש אחרי הקן, והתוצאה היא יותר ביצי רצפה.
מעמד חברתי: במהלך תקופת הגידול, נקבע המעמד החברתי בין דומיננטיים ונשלטים. לעופות בדרגה גבוהה יש גישה ראשונה למזון, מים ותאי הטלה. הדומיננטיות יתפשו את תאי ההטלה המועדפים ולא יתנו לנמוכות בדירוג החברתי להיכנס. אם מספר התאים המועדפים מוגבל, יתכן ויהיו מטילות שיחפשו מקומות חלופיים והתוצאה תהיה יותר ביצי רצפה.
פרסום
עדיפות לתא: המטילות מעדיפות תאים חשוכים, חמימים מבודדים ורחוקים ונוחים. תאים עם ריפוד, כמו: נסורת וקש מועדפים מאחר והמטילות יכולות להציג פעילות של בניית קן. בגידול ללא כלובים, משתמשים בתאים עם אוספי ביצים אוטומטים, עם רצפת גומי, או דשא סינטטי. המטילות מעדיפות רצפה ולא רשת, כלובים הנמצאים בפינה או בקצה שורת הכלובים, וכן יש עדיפות לכלובים גבוהים יותר מאלה המונחים על הקרקע. מטילות לא מנוסות יעדיפו כלובים שיש בהן כבר מטילות. התנהגות זו פוחתת עם התבגרות המטילה. במערכות AVIARY, המטילות יעדיפו כלובים מבודדים לאורך הקיר על תאים בתוך הסוללה.
הטלה בתאים ייעודיים היא התנהגות נלמדת, אך לאחר שהתקבעה במטילה, קשה לשנות אותה. המטילות נוטות לחזור בכל יום לאותו מקום להטיל את הביצה. האתגר הוא לתכנן את הכלובים שיהיו אטרקטיביים למטילות ולסלק אזורים חילופיים להטלה שבהן הן יכולות להטיל.
מאת :