מחשש לפגיעה בחקלאים הקטנים שגם לא תוריד מחיר לצרכן – יו"ר ועדת הכלכלה ביטן הציע לאוצר ולמגדלים להגיע לפשרה בסעיף הפטם בחוק ההסדרים
היו"ר ביטן אף קרא להקפיא לשנה את מחירי התערובת – והודיע שהוועדה תמשיך את הדיון מחר; מועצת הלול: עליות מחירי העוף נגרמו בשל עליית מחירי התשומות
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. הוועדה קיימה דיון שני בנושא צמצום הפטור החקלאי, שנועד לבטל את האפשרות לבצע הסדר כובל בענף הפטם. היו"ר ביטן פתח את הדיון ואמר כי הוא מעוניין לסיים את הנושא בפשרה, שמצד אחד לא תפגע בחקלאים הקטנים במושבים ומצד שני כן תטפל ברווחים הגדולים של האינטגרציות.
מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, התייחס לנתוני האוצר שהוצגו בישיבה הקודמת ואמר, כי היו שני גלי עליות מחירים, האחד ב-2012-2014 ואחד מ-2021 ועד היום. הוא הסביר, כי הדבר נגרם בשל עליית מחירי התשומות, בלי קשר לביטול הפטור החקלאי. עוד ציין לויט כי ישראל נמצאת במקום ה-21 במחירי הפטם בעולם, כשמקדימות אותה ארה"ב ומדינות מערב אירופה. "בישראל המע"מ הוא כפול ממדינות מערב אירופה על מוצרים בסיסיים – 17 אחוז לעומת 5-8 אחוז באיחוד האירופי", אמר.
ח"כ שלום דנינו אמר כי החקלאי מקבל 6 שקלים לעוף כולל הכל, ושאל באיזה מקטע נמצא הרווח הגדול. היו"ר ביטן שאל מה הדחיפות בחקיקה, אם עליית מחירי העוף במשך השנים לא הייתה כזו גדולה. נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, השיב כי בשנים בהם היה הסדר ויסות בענף המחיר עלה. הוא הוסיף כי אם המחיר היה עולה רק בגלל התשומות, אז רווחי האינטגרציות לא היו עולים גם הם. "רק בשנים שבהם יש הסדר המחירים עלו", אמר ברנס.
היו"ר ביטן מתח ביקורת על כך שלדיון לא הגיעו נציגי האינטגרציות, ואמר כי אם זה ככה אז הוא לא מחויב להם. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, הזהיר כי אישור ההצעה יפיל קודם כל את המגדלים הקטנים במושבים. נציג המגדלים במושבים, יעוז אברג'יל, אמר: "הם רבים עם האינטגרציות ועם המשחטות, ורוצים להעלות על המוקד את החקלאים".
היו"ר ביטן קרא להקפיא לשנה קודם כל את מחירי התערובות, ואמר: "תביאו צו שבמשך שנה מחיר התערובת לא יעלה, ולא מעניין אותי האינטגרציות. זה לא יכול להימשך ככה. יש לזה גם את אותה השפעה על החלב". בנוסף הציע היו"ר ביטן פשרה כי הפטור ימשיך לחול רק על החקלאים הקטנים במושבים, בעוד שהקונצרנים הגדולים, לדבריו, לא יוכלו להמשיך לתאם שום דבר.
פרסום
סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר כי היה ניסיון בממשלה להגיע להסכמה לפיה אפשר יהיה לעשות הסדרים רק באישור השרים, ואם ההסדר לא פוגע בצרכן, אבל האוצר התנגד. הוא הוסיף, כי אם יש דרך אלטרנטיבית להסדר של מועצת הלול למניעת עודפים אז צריך לשקול זאת. נציג רשות התחרות, עו"ד צחי ברקוביץ, אמר בתגובה כי הרשות נגד ויסות הענף. ברנס ציין גם הוא כי האוצר מתנגד להסדר קבוע, אבל אם הענף ייפגע המצב ייבחן מחדש. לדברי ברנס, בשנים בהם לא היה הסדר המחיר ירד, ולכן הוא הציע כי מי שלא קשור למשחטה יוכל להמשיך לעשות הסדר.
בתגובה לכך אמר אברג'יל, כי "מה שהאוצר אומר לך זה שהם ניסו להרוג אותנו ולא הצליחו. הייתי מצפה שבגלל מה שקרה מאז 2015 הם יודו שטעו. הם הרסו את הענף ולא מודים שטעו, ולוקחים את הדחפור וממשיכים". ברנס השיב כי פשרה צריכה להיות טובה לשני הצדדים, ולפי עמדת האוצר ההצעה הזו מרעה את המצב.
היו"ר ביטן הודיע כי הוועדה תתכנס שוב בנושא הזה מחר, וקרא לצדדים לנסות להגיע להסכמות. הוא הוסיף כי מיד אחרי חוק ההסדרים יכנס את הוועדה לדיון בנושא מחיר התערובת. עוד אמר היו"ר ביטן כי חברי הוועדה, מהקואליציה והאופוזיציה, לא התרשמו שאם נפתח את השוק לגמרי החקלאים לא יפגעו. "אם אתם רוצים שהחקלאים לא יפגעו שימו כסף בצד לפיצוי, ואז אני אלך אתכם עם אישור ההצעה, ועוד חמש שנים נראה אם צדקתם. אנחנו לא מקבלים את הטענה שלא צריך תכנון בכלל. יש לכם עד מחר, אם תביאו הצעה מקובלת אלך עליה", אמר היו"ר ביטן לנציגי האוצר.