טיפול בשפכי רפתות
שפכי הרפתות מוכרים בארץ ובעולם כגורם מזהם הדורש התייחסות מיוחדת
הפרות נמצאות כ- 10% מזמנן בשטח מכון החליבה, ובאופן טבעי, הן עושות את צרכיהן גם שם. גם בממשק חליבה יבש (ללא שטיפת עטינים), מוזרמים מים רבים במכון כדי לשמור על נקיונו, ושפכים אלה מוזרמים בד"כ למט"ש האיזורי.
בעולם נעשה שימוש נרחב במגוון שיטות לטיהור שפכי רפתות (ובעלי חיים אחר), אך ברוב המקרים שימוש זה הוא בשלב השדרוג.
שפכי הרפתות מהווים מעמסה על מתקני הטיפול המוניציפלים וגורמים לירידה באיכות הקולחין.
הרגולציה המחמירה דורשת מבעל הרפת טיפול קדם לשפכים המוזרמים למערכת הביוב הראשית.
כיום ישראל מהווה מעצמה עולמית בתחום הטיפול בשפכים מקורות מרכזיים לשפכים בעלי ריכוז מזהמים גבוה הם תחומי החקלאות (שפכי רפתות). במקרים רבים, שפכים אלו מכילים חומרים אשר הזרמתם הישירה למט"ש מהווה בעיה סביבתית ותפעולית למתקן. על כל מפעל ובעל רפת אשר מייצר שפכים לוודא כי הם עומדים בתקנות המשרד להגנת הסביבה.
משרד החקלאות , מועצת החלב והתאחדות מגדלי בקר החליטו לקדם הסדרה של טיפול בשפכי רפתות .
הואיל ומדובר בנושא חדש יחסית, הרי שכוונת המשרד הנה לסייע באמצעות נוהל זה בהקמת מספר מתקני
"חלוץ" באמצעותו יוכל המשרד לצבור ידע באשר לסוגי המתקנים, השלכות הנוסעות מהשונות של אזורי הגידול
בארץ בהקשר של הפעלת מתקנים אלו, ומידת היעילות של מערכות אלו טיפול בשפכי רפתות .
עניינו של נוהל תמיכה זה בהשגת המטרות הבאות:
מבקש להשיג אחת או יותר מהמטרות הבאות העולות בקנה אחד עם יעדי המשרד ובהם:
שמירה על שטחים פתוחים, אספקת מזון ושמירה על הסביבה
– הבטחה של הזרמת שפכי רפתות למתקני הטיפול בשפכים באיכות נאותה
-מתן אפשרות לבחינה של חלופות שונות של מתקני טיפול בשפכים השונים בטכנולוגיית הטיפול,
בתשתיות הנדרשות, בהתאמה לתנאי הרפת ובעלות. .
