מכתבו של מנכ"ל משרד החקלאות לראש המועצה הלאומית לכלכלה בעניין בטחון מזון אל מול יבוא תוצרת חקלאית.

לכבוד, פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה

א.נ

שלום רב,
הנדון: ביטחון מזון אל מול יבוא תוצרת חקלאית

פרסום

בהמשך לדיונים שקיימנו בראשותך, במסגרת "צוות בחינת החקלאות בישראל", בהתייחס לכתבות ,27/04/20"מטעם" בתקשורת, ולמכתבם של חברי "השדולה החקלאית" (להלן 'השדולה') בכנסת מיום בנושא שבנדון, הנני להביא לידיעתך עובדות שיש בהן כדי להבהיר וללבן בעיקר את נושא בטחון המזון ונושא נוסף שהועלה במכתב השדולה.

ביטחון מזון ככלל, לישראל אין ולא יהיה ביטחון מזון בתוצרת חקלאית. קביעת השדולה כי "אחריותה של המדינה לדאוג כי לאזרח תהיה רשת ביטחון תזונתי מקומית בשגרה ובחירום, בהווה ובדורות הבאים" – הינה בגדר חזון ראוי, אך בלתי ישים בעליל (הן להגדרה של 'בטחון מזון' והן להגדרה של 'בטחון תזונתי') כל מדינה, וכך גם מדינת ישראל, חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא. אולם אין ביכולתה של ישראל לפעול כפי שצוין במכתבם, מאחר שאין לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית. גם מדינות כמו רוסיה, סין, הודו, מדינות באירופה ועוד מייבאות תוצרת חקלאית, כיוון שאינן יכולות להסתמך אך ורק על התוצרת החקלאית הגדלה בארצם, ואף הם נאלצים לייבא תוצרת חקלאית, כך שגם למדינות אלו אין בעצם כל "ביטחון מזון". כאמור, אין אפשרות אופרטיבית ליישום שאיפה זו בישראל, ואפרט את הסיבות לכך: ; . נדרשת בארץ תוצרת חקלאית שאינה גדלה כאן כלל, ולכן אין אפשרות אחרת מלבד ייבואה 1 כמו לדוגמה: אורז, קפה, תה, סוכר, קקאו, קשיו וכיוצא באלה. . קיימת תוצרת חקלאית, שחלקה הגדול מיובא מחו"ל, ואין כל דרך לספק את כל הביקוש אליה 2 מדרישת הצרכנים בארץ ניתן לספק ע"י חקלאי ישראל, 17% בארץ, למשל :בשר בקר- רק – מהבשר מייבאים מחו"ל, הן כבשר קפוא וטרי מחו"ל, והן בדרך של יבוא כ 83% כאשר עגלים וכבשים מחו"ל לשחיטה בארץ. לו היה בכוונתנו לספק בשר בקר על ידי חקלאי 600,000 ישראל, היה צורך בהפניית כל השטחים החקלאיים – המטעים והשדות – לגידול הבקר והתזונה הנדרשת להאכלתו, ואף אז היינו זקוקים להשלמה מהיבוא.

מהדגים הנאכלים בארץ, טריים וקפואים, הינם מיבוא וחקלאי ישראל והדייגים 85%- דגים – כ מהביקוש. לא זו בלבד אלא שבימים האחרונים נתבקשנו על ידי נציגי 15%מייצרים רק החקלאים להפחית את המכס, ובכך להגדיל את יבוא הדגים הקפואים מחו"ל. מגרעיני החיטה הנצרכים בארץ מיובאים 90% – מעל ל – חיטה למאכל – ללחם, למאפים וכדו' מחו"ל. כדי לגדל ולספק את כלל הביקוש לחיטה בישראל, דרושה קרקע שגודלה כמעט כשטחה של כל מדינת ישראל; כך שגם לו היינו עוסקים בארץ אך ורק בגידול החיטה, עדיין נזקקים היינו ליבוא כמות נוספת של חיטה. מדוגמת החיטה ניתן להשליך גם על גרעיני דגן אחרים. המזון המיועד להזנת הבקר לבשר, להזנת הבקר לחלב, להזנת –מספוא להזנת בעלי חיים מיובא ארצה בחלקו הגדול. וגם כאן, אם – הדגים, להזנת עופות לביצים ולהזנת עופות לבשר היה עלינו להתמקד אך ורק בגידול זה על פני – היה בכוונתנו לגדל את רובו ככולו בישראל גידולי הפירות והירקות; ואילו לא היה היבוא המסיבי של המספוא – לא היה בארצנו בשר בקר, בשר עוף, דגים, חלב ומוצרי חלב מייצור מקומי.

הסכמי סחר מהצריכה. בנוסף, לא 4.7% -למותר לציין, שכל היבוא של הפירות והירקות לישראל הינו שולי ומהווה כ ניתן לחסום יבוא זה, מאחר שעל פי הסכמי הסחר – חקלאי ישראל היו מנועים מיצוא לעולם, באם לא יתאפשר יבוא הדדי לישראל. כך לדוגמה, לא ניתן היה לייצא פרי הדר לסין, אם לא היה מאושר יבוא האגסים מסין לישראל בפטור ממכס, ולכן נובע מכך, שלטובת החקלאים, נפתח יבוא האגסים מסין ללא מכס. דוגמה זו היא אחת מני רבות. אנו חיים עתה ב'כפר גלובלי' ,ולכן אין להעלות על הדעת שכיוון הווה אומר, מדינות העולם לא יקבלו מישראל יבוא של תוצרת חקלאית, – הדברים יהיה חד-צדדי כשישראל תמנע את יבוא תוצרתן לה. כמו כן, חלק מהיבוא הפטור ממכס של ירקות, התאפשר רק לאחר תיאום עם מועצת הצמחים, המשמשת כנציגת החקלאים.

הגדלת המכסות ב'שוק מתוכנן' אל מול מכסות היבוא גם ב'שוק מתוכנן', כענף הביצים והחלב, אנו מייבאים לאורך השנים מאות מיליוני ביצים ואלפי טונות של חמאה מחו"ל, ובכך מונעים מחסור בחמאה ובביצים עבור אזרחי ישראל. להזכירכם, כי רק עתה הצלחנו להגדיל את יבוא החמאה מחו"ל ללא מכס, ובכך נמנע החוסר שהיה קיים במדפים בחמאה בשנה החולפת. לגבי הביצים, אין אמת בנאמר במכתב השדולה שהמשרד החליט "לבטל את החלטת המועצה באפריל כתבתי כי 22 "; נהפוך הוא, במכתבי לשר מיום 5% -לענף הלול ולהגדיל את הייצור המקומי ב ."5% – , ואף מעבר ל 2020"אני תומך בהגדלת המכסה לייצור הביצים בשנת

בטעות מסקנתם כי מגדלי העופות יכולים "לספק תוצרת איכותית לשוק הישראלי", כיוון שביצה המוטלת ב"לול זבל" אינה איכותית ויש באכילתה משום חשש לבריאות הציבור. אגב, את המונח "לולי זבל" טבע ד"ר שמעון פרק ז"ל, אשר שימש כרופא ראשי לבריאות העוף והכיר כל לול ולול בישראל. -20% – לידיעתך, "בשנים האחרונות נבדקו ונדגמו לולי ההטלה בישראל למגוון גורמי תחלואה. לצערנו, כ מהלולים נמצאו נגועים במחלות הפוגעות אף באדם, כאשר חלק מהמחלות הינן מחלות המאופיינות 29% כאלימות, דהיינו – מסוכנות ביותר לאוכלוסיות מסוימות: קשישים, ילדים ומוחלשי חיסון. במסגרת גילוי 201 המחלות בעופות בשנים ,הושמדו למעלה ממיליון עופות נגועים במחלות אלו". תיאור מצב זה 9-2017 מוביל למסקנה שחלק ממגדלי המטילות אינם מסוגלים "לספק תוצרת איכותית לשוק הישראלי", בדגש על 'איכותית'. נשמח לקדם את הגדלת הייצור המקומי בלולי רפורמה ובלולים משודרגים, במטרה להקטין את הסיכון הבריאותי של אזרחי ישראל. , מגפת הקורונה, וכפי שידוע לך, משרד החקלאות –לא אוכל להתעלם מהאירוע המרכזי הפוקד אותנו עתה ביחד עם משרדי ממשלה אחרים פעלו לכך שכל ענפי החקלאות וכל העסקים התומכים בהם – ספקי ימשיכו לעבוד בכל תקופת הסגר, כך שחקלאי ישראל עבדו ומכרו – אריזות, שינוע, הדברה, דישון וכדו' את תוצרתם באופן סדיר וברווח סביר ,פרט לענף הפרחים וענף התבלינים לייצוא, ומספר קטן של מגדלי ירקות. כך שנפגע רק שבריר של אחוז מערך התפוקה הכוללת של חקלאי ישראל. לחקלאים אלו, שכן נפגעו, אכן מגיע פיצוי הולם, ואף מעבר לכך.

לסיום, הצעתי בעבר, ואני מציע שוב עתה, כי נציגי החקלאים והממשלה, יפעלו במשותף להצגת חקלאי ישראל כהווייתם, כחקלאים מצליחים, יזמים, יצירתיים ויצואנים, שאינם כלל ועיקר פושטי יד ורגל ,כפי שמוצגים על ידי משרדי יחסי הציבור של חלק מארגוני החקלאים.

בברכה,

שלמה בן- אליהו המנהל הכללי משרד החקלאות ופיתוח הכפר
העתקים: ח"כ צחי הנגבי, שר החקלאות ופיתוח הכפר ח"כ אלון שוסטר ח"כ רם שפע ח"כ אופיר סופר ח"כ מירב מיכאלי ח"כ רם בן ברק מר שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה צוות "בחינת החקלאות בישראל

מצ"ב המכתב

בטחון מזון אל מול יבוא תוצרת חקלאית