מפקד החקלאות נועד לספק תמונת מצב עדכנית על החקלאות ועל מבנה המשק החקלאי בישראל בעקבות השינויים שחלו בחקלאות בעשורים האחרונים.
לאחר סיום שלב איסוף הנתונים במפקד, עובדו הנתונים ונערכו בהם בדיקות מעמיקות כדי להבטיח את איכותם ומהימנותם. בעקבות הבדיקות, עודכנו חלק מהנתונים. בהמשך להודעות קודמות וללוחות שפורסמו, אשר כללו ממצאים ראשוניים כלליים וכן נתונים שונים על גידולים צמחיים, מובאים בזאת נתונים על בעלי החיים בחקלאות (לא כולל גידולי מים).
הממצאים העיקריים המוצגים להלן כוללים את מספר המשקים המגדלים בעלי חיים לפי סוג ולפי אזור גיאוגרפי, וכן את היקפם של ענפי הבקר, הצאן, העופות, הדבורים והחזירים.
- מספר המשקים החקלאיים שנפקדו ונמצאו פעילים בשנת 2017 היה 17,419. מתוכם, 10,864 משקים במושבי עובדים, 4,497 משקים במגזר הערבי (כולל משקי הדרוזים ברמת הגולן ולא כולל את הפזורה הבדווית בנגב), 1,750 משקים פרטיים וחברות במגזר היהודי (מחוץ למושבים) ו-308 קיבוצים ומושבים שיתופיים.
- מספר המשקים המגדלים בעלי החיים בשנת 2017 היה 5,250. מתוכם, 3,617 משקים במושבי עובדים, 1,364 משקים במגזר הערבי ומשקים פרטיים וחברות במגזר היהודי (מחוץ למושבים) ו-269 קיבוצים ומושבים שיתופיים. ב-89.2% ממשקי בעלי החיים גידלו סוג אחד של בעלי חיים, ב-9.8% מכלל משקי בעלי חיים גידלו שני סוגי גידולי של בעלי חיים, וב-1.0% מכלל המשקים גידלו 4-3 סוגי גידול של בעלי חיים.
- מספר המשקים החקלאיים לפי ענף גידול בעלי חיים: 2,527 משקים עסקו בגידול עופות, 2,045 – בגידול בקר,1,247 – בגידול צאן, 306 בגידול דבורים, ו-302 משקים – בגידול בע"ח אחרים.
מבדיקת הפעילות החקלאית של משקי בעלי החיים נמצא כי ב-54.3% מהמשקים, בעלי חיים הייתה הפעילות היחידה שלהם וב-45.7% ממשקי בעלי חיים גידלו גם גידולים צמחיים. - במחוזות חיפה והצפון נמצאו 62% מהמשקים ממשקי בעלי החיים, במחוזות ירושלים והדרום – 23% ובמחוזות תל אביב והמרכז – 15%.
- ב-40 השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באינטנסיביות של גידול משקי בעלי חיים בחקלאות בהשוואה למפקד החקלאי 1981, לדוגמה עדרי הבקר והצאן גדלו ב-167% וב-239%, בהתאמה, לעומת זאת מספר מגדלי הבקר ירד ב-16% ומספר מגדלי הצאן ירד ב-83%. בענף העופות מספר הראשים עלה ב-156% ומספר המגדלים ירד ב-31%.
הגדרות; הסברים
מספר המשקים החקלאיים לפי סוג משק
מספר המשקים שגידלו בעלי החיים בשנת 2017 היה 5,250, מתוך סך של 15,668[1] משקים חקלאיים. מתוכם, 3,617 משקים במושבי עובדים, 1,364 משקים במגזר הערבי ומשקים פרטיים וחברות במגזר היהודי (מחוץ למושבים) ו-269 קיבוצים ומושבים שיתופיים. מתוך סך כל משקי בעלי חיים , 54.3% גידלו רק בעלי חיים ו- 45.7% גידלו בעלי חיים וגידולים צמחיים.
לוח א – מגדלים לפי מחוז , צורת יישוב, 2017
– | סך הכל | מגזר יהודי | מגזר יהודי | מגזר יהודי | מגזר ערבי |
מחוז | משקים | קיבוץ | מושב | אחר | פרטי |
סך הכל | 5,250 | 269 | 3,617 | 406 | 958 |
מחוז חיפה ומחוז הצפון | 3,289 | 156 | 2,239 | 159 | 735 |
מחוז תל אביב ומחוז המרכז | 793 | 30 | 591 | 131 | 41 |
מחוז ירושלים ומחוז הדרום | 1,082 | 70 | 765 | 65 | 182 |
אזור יהודה והשומרון* | 86 | 13 | 22 | 51 | .. |
* יישובים ישראליים
פריסה גיאוגרפית
בדומה למשקי הגידולים הצמחיים, משקי בעלי החיים מתרכזים בעיקר במחוזות הצפון והדרום ופחות במחוזות המרכז וירושלים. במחוזות חיפה והצפון נמצאו 62% ממשקי בעלי החיים, במחוזות ירושלים והדרום – 23% ובמחוזות תל אביב והמרכז – 15%. כמחצית ממשקי הבקר התרכזו בנפות יזרעאל (20.2%), אשקלון (14.8%) ועכו (13.4%). כ-60% ממשקי העופות התרכזו בנפות עכו (31.3%) וצפת (29.4%). לעומת זאת, במשקי הצאן הפיזור הגיאוגרפי רחב יותר: 18.1% מהמשקים בכל אחת מהנפות יזרעאל ובאר שבע ו-15.6% בנפת עכו.
מגמות במשקי בעלי החיים
ב-89.2% ממשקי בעלי החיים גידלו סוג אחד של בעלי חיים, ב-9.8% מכלל משקי בעלי חיים גידלו שני סוגים של בעלי חיים, וב-1.0% מכלל המשקים גידלו 4-3 סוגי גידול של בעלי חיים.
ענף העופות
בענף העופות בסוף שנת 2017 פעלו 2,087[2] משקים שגידלו 56,625 אלפי ראשי עופות:
- 1,512 משקי הטלה ו-9,936 אלפי תרנגולות להטלה.
- 482 משקי פטמים ו-43,011 אלפי פטמים (בשנה יש בין 3-5 מחזורי גידול).
- 93 משקי הודו לבשר ו-3,768 אלפי ראשי הודו (בשנה יש בין 2-4 מחזורי גידול).
בהשוואה למפקד החקלאות 1981, סך מספר משקי העופות ירד ב-76%; מספר משקי ההטלה ירד ב-62%, ואילו מספר עופות ההטלה עלה ב-156%, מספר משקי הפטמים ירד ב-86% ומספר הפטמים ירד ב-49%, מספר משקי ההודים ירד ב-92% ומספר ראשי ההודים ירד ב-22%.
לוח ב – ענף העופות, השוואה למפקדים קודמים
סוג גידול בעלי חיים | מפקד 2017 |
סקר חקלאות 1995 |
מפקד 1981 |
מפקד 1970 |
אלפי ראשים* עופות – סך הכל |
56,625 | 120,130 | 81,939 | 57,384 |
הטלה | 9,936 | 7,015 | 6,374 | 5,821 |
פטמים | 43,011 | 92,750 | 70,711 | 47,041 |
הודו לבשר | 3,678 | 9,074 | 4,854 | 2,581 |
מספר מגדלים עופות – סך הכל** |
2,087 | 5,430 | 8,677 | 8,677 |
הטלה | 1,512 | 3,645 | 3,994 | 7,000 |
פטמים | 482 | 1,562 | 3,500 | 6,500 |
הודו לבשר | 93 | 349 | 1,138 | 1,250 |
* מצאי בעלי החיים במפקד 2017 ובסקר 1995 מתייחס לסוף שנה. במפקדים קודמים המצאי מתייחס לחודש אפריל בשנת המפקד.
** לא כולל כפילויות של משקים המגדלים יותר משלוחה אחת של עופות.
ענף הבקר
בענף הבקר פעלו בסוף שנת 2017, 1,658[3] משקי גידול שגידלו 476,785 ראשי בקר:
- 908 משקים של פרות לחלב (כולל שותפויות) שגידלו 171,359 פרות ועגלות לחלב.
- 926 משקי בקר לבשר שגידלו 305,426 ראשי בקר (כולל פרות לבשר, עגלים לבשר ומפטמות).
בהשוואה למפקד החקלאי 1981, סך מספר ראשי הבקר גדל ב-167% ולעומתו מספר מגדלי הבקר ירד ב-59%; במספר משקי הפרות לחלב חלה ירידה של -61% ובמספר הראשים חלה ירידה של 16%. במספר משקי הבקר לבשר חלה עלייה של 38% ואילו במספר ראשי הבקר לבשר חלה עלייה של 275% (עקב יבוא ראשי בקר).
לוח ג – ענף הבקר, השוואה למפקדים קודמים
סוג גידול בעלי חיים | מפקד 2017 |
סקר חקלאות 1995 |
מפקד 1981 |
מפקד 1970 |
ראשים (סוף שנה) בקר – סך הכל |
476,785 | 339,119 | 291,798 | |
פרות לחלב | 171,359 | 204,194 | 214,163 | 185,000 |
בקר לבשר | 305,426 | 77,022 | 63,458 | 50,000 |
מספר מגדלים בקר – סך הכל* |
1,658 | 1,956 | 4,436 | |
פרות לחלב | 908 | 3,293 | 2,335 | |
בקר לבשר | 926 | 638 | 972 | 1,970 |
* לא כולל כפילויות של משקים המגדלים יותר משלוחה אחת.
ענף הצאן
בענף הצאן בסוף שנת 2017 פעלו 1,131[4] משקי גידול (לא כולל הפזורה הבדווית) שגידלו 511,951 ראשי צאן בוגרים:
- 1,008 מגדלי כבשים לבשר ולחלב שגידלו 476,170 כבשים.
- 164 מגדלי עיזים לחלב שגידלו 35,781 עיזים לחלב.
בהשוואה למפקד החקלאי של 1981, מספר מגדלי הכבשים לבשר ולחלב ירד ב-70% ומספר ראשי הכבשים גדל ב-200%, מספר מגדלי העיזים לחלב ירד ב-95% ומספר הראשים ירד ב-32%.
לוח ד – ענף הצאן, השוואה למפקדים קודמים
סוג גידול בעלי חיים | מפקד 2017 |
סקר חקלאות 1995 |
מפקד 1981 |
מפקד 1970 |
ראשים (סוף שנה) צאן סך הכל |
511,951 | 304,892 | 216,363 | 235,000 |
כבשים לבשר ולחלב, בוגרות | 476,170 | 181,779 | 159,038 | |
עיזים לחלב, בוגרות | 35,781 | 20,986 | 57,325 | |
מספר מגדלים צאן סך הכל* |
1,131 | 2,235 | 6,528 | 2,400 |
כבשים לבשר ולחלב, בוגרות | 1,008 | 1,952 | 3,323 | 1,100 |
עיזים לחלב, בוגרות | 164 | 330 | 3,205 | 1,300 |
* לא כולל כפילויות של משקים המגדלים יותר משלוחה אחת.
שונות
- בסוף שנת 2017 פעלו בענף הדבורים 311 דבוראים שהציבו 120,967 כוורות ברחבי הארץ.
- בענף החזירים פעלו 16 משקים שגידלו 43,590 ראשים.
- בנוסף פעלו 266 משקים שגידלו בעלי חיים אחרים (סוסים, גמלים, תוכים, תנינים, אווזים וכו').
הסברים
ענף החקלאות כולל מגוון של פעולות שנועדו לייצר מזון, מספוא, סיבים ומוצרים אחרים, באמצעות גידול צמחים ובעלי חיים. חלק משמעותי מהשטח של מדינת ישראל מוגדר שטח חקלאי, כמחצית מכמות המים המופקים במדינה משמשים לחקלאות. מרבית מוצרי הבשר, העוף, החלב, הירקות והפירות הנמכרים בשווקים הם מתוצרת חקלאית מקומית. הפעילות החקלאית תורמת ליצירת מקומות עבודה בענפי המסחר והשירותים.
בחודש מרץ 2019 סיימה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את איסוף הנתונים במסגרת מפקד החקלאות הארצי 2017. זאת לאחר כמעט 40 שנה שבהן לא התקיים מפקד חקלאות בישראל (המפקד האחרון התקיים ב-1981 וסקר מקיף התבצע ב-1995).
מטרת המפקד היא לקבל תמונת מצב עדכנית על החקלאות ועל מבנה המשק החקלאי בישראל בעקבות השינויים שחלו בהם בעשורים האחרונים. את תכנונו ליוותה ועדת היגוי שכללה נציגים ממשרדי ממשלה, מהאקדמיה ומארגוני החקלאים.
אוכלוסיית המפקד כללה את כל המשקים שהפיקו תוצרת חקלאית בשנת 2017, כולל גידולים צמחיים, בעלי חיים וחקלאות מים. מסגרת הפקידה התבססה על שילוב מידע ממגוון מקורות ובתוכם משרד החקלאות, ארגוני מגדלים, אגודות מים ומרשם העסקים בלמ"ס.
בשלב הראשון מופו כלל המשקים החקלאיים בישראל, פעילים ושאינם פעילים – בסה"כ כ-25,700 משקים. בשלב השני, נפקדו כל המשקים החקלאיים שמופו, לרבות קיבוצים, מושבים, משקים פרטיים וחברות חקלאיות. שיעור ההשבה על המפקד היה 91%. 80% מהמשיבים ענו בטלפון, 15% – בריאיון פנים אל פנים ו-5% – באינטרנט.
המשקים החקלאיים נפקדו באופן פרטני, למעט המשקים הדרוזיים בגולן שנפקדו באופן מרוכז באמצעות אגודות המים שלהם. לפיכך, במפקד 2017 לא נאסף מידע פרטני על פעילות המשקים האלה.
הנתונים שהתקבלו עברו סדרה של בדיקות הן במהלך תקופת הפקידה הן אחריה. במקרים שבהם התגלו חוסרים משמעותיים או חוסר עקיבות, נערכו בירורים טלפוניים עם המשיבים. בדיקות הנתונים כללו, בין היתר, בדיקות לאיתור משתנים חסרים, חוסר ואי-עקיבות בנתוני המדווח וכפילויות בנתונים בין מדווחים שונים (בעיקר במקרים של שותפויות בין משקים או חברות). בוצעו בדיקות התאמה בין הנתונים המדווחים בשאלונים וכן השוואה למקורות מידע חיצוניים (לדוגמה, פרויקט המיפוי של משרד החקלאות והקבצים המשמשים לסטטיסטיקה השוטפת).
בעקבות הבדיקות נוכו כפילויות רבות ונערכה זקיפה של נתונים חסרים.
הגדרות
משק חקלאי – משק שהייתה לו פעילות חקלאית יצרנית כלשהי בתקופת ההתייחסות. פעילות חקלאית כוללת ייצור של תוצרת חקלאית צמחית טרייה, תוצרת בעלי חיים (כגון בקר או צאן לבשר, חלב וביצים) וחקלאות מים (כגון דגי מאכל או דגי נוי).
משק בעלי חיים – משק המשמש לגידול בעלי חיים, כולל גידול עופות, בקר, צאן, דבורים, חזירים וגידולי בעלי חיים אחרים כגון סוסים,תוכים וכו'. משק יכול לכלול יותר מגידול/משלוחה של בעל חיים אחד.
שלוחת בעלי חיים – ענף משנה של גידול בעלי חיים, המתמקד בגידול בעלי חיים ליעוד מסוים.
ענף הבקר – ענף הבקר כולל את שלוחת הבקר לחלב ושלוחת הבקר לבשר, שלוחת הבקר לחלב כוללת את הפרות לחלב ועגלות לתחלופה למשק החלב, שלוחת הבקר לבשר כוללת פרות לבשר (במרעה ובמפטמה "בעמידה"), עגלים לבשר (במרעה ובמפטמה) ועגלות לתחלופה, נתוני הגידול כוללים את נתוני היבוא של ראשי בקר לבשר .
ענף העופות – ענף העופות כולל גידול עופות להטלה , גידול עופות לפטמים , גידול הודו , גידול רבייה כבדה וקלה וכן גידול אפרוחים לשלוחות הללו.
ענף הצאן – ענף הצאן כולל כבשים בוגרות לבשר ולחלב (כולל יבוא ראשי כבשים) ועיזים בוגרות לחלב ,
ענף הדבורים – ענף הדבורים כולל את הכוורות להפקת דבש ואינו כולל כוורות להאבקה.
ענף החזירים – ענף החזירים כולל את מספר האמהות ומספר החזירים לפיטום.
סימנים מיוחדים בלוחות
– = חוסר מקרים
.. = נתונים בלתי ידועים או שאינם ניתנים לפרסום
0 = נתון קטן ממחצית היחידה שלפיה מוצגים הנתונים בלוח
ריק = אין נתונים היסטוריים
[1] לא כולל את משקי הדרוזים ברמת הגולן שנפקדו באופן מרוכז.
[2] בניכוי כפילויות של משקים המגדלים יותר משלוחה אחת של עופות.
[3] בניכוי כפילויות של משקים המגדלים יותר משלוחה אחת של בקר.
[4] בניכוי כפילויות של משקים המגדלים יותר משלוחה אחת של צאן.