משבר הקורונה מוכיח מדינת ישראל חייבת חקלאות חזקה
משבר הקורונה ממחיש לכולנו בפעם המי יודע כמה, עד כמה חשובה החקלאות הישראלית. כולנו מריעים לחקלאות ולחקלאים הישראלים ומתרגשים לראות את החקלאים מספקים תוצרת איכותית, טרייה ומגוונת לתושבי המדינה. כי גם בימים מוטרפים ומורכבים "ימי הקורונה" יש מי שנותן בטחון תזונתי.
האמת העצובה היא כי החקלאות הישראלית שרדה בזכותם של מעט "משוגעים לדבר", כל הנתונים מראים על הירידה בכמות החקלאים, הגזרות שהוטלו עליהם בשנים האחרונות בעליית מחירי המים, המאבקים להשיג ידיים עובדות, הצפת השווקים בייבוא והפיכת שטחים חקלאיים לשטחים עירוניים לצורך עיור מוגבר הם רק חלק קטן מהגזרות שספגו החקלאים בשנים האחרונות, ורק בזכותם של מעטים הרואים את העיסוק בחקלאות כערך, נשארה כאן חקלאות המספקת את צרכי המשק שעמדה כפסע מסגירת נתיבי הים, האוויר והיבשה בפני סחורות בכלל וטריות בפרט.
כשהתרענו שבזמן חירום לא יהיה מזון צחקו עלינו שהמלחמות הללו כבר נגמרו, ושמי שאין לו בסיס כלכלי, שיוותר לטובת מקצועות מכניסים יותר ודרכים טובות יותר להתפרנס. למרבה השמחה נשארו עוד חקלאים שלא הרימו ידים ובזכותם אנו שורדים את המשבר הקשה הזה ויש לתושבי מדינת ישראל מזון טרי ואיכותי.
ברור שאחרי האירועים תקום כאן וועדת חקירה שתבחן את התנהלות המדינה במגוון נושאים, חשוב מאוד שאחד הסעיפים הראשונים יהיה החובה הישראלית לתמוך בחקלאות המקומית. לא ניתן לסמוך על תוצרת מיובאת שתגיע או לא, כתנאי שהשמיים יהיו פתוחים ושיהיה מי שיהיה מוכן למכור לנון תוצרת חקלאית במחיר הוגן. מדינת ישראל חייבת להבין ולהפנים כי בשעת חירום היא יכולה לסמוך על עצמה (ועל חקלאיה) בלבד.
חובה על המדינה כצורך ביטחוני לקבוע ייעדי ותכנון ייצור מקומיים, כמות המיועדת לספק מזון לאוכלוסייה הישראלית בחרום בתקופה מוגדרת. המדינה חייבת לתת רשת ביטחון לאותם חקלאים שייצרו את הכמות הנדרשת, כבר ברור שלא מדובר במותרות.
חקלאות לא מוקמת בין רגע, שתילת מטע או בניית לול ואפילו תכנון של גידולי בננות, פרי הדר או בשר ודגים הם תהליכים הלוקחים חודשים או שנים. נגיף הקורונה הוציא למדינת ישראל דגל אדום והציג בפניה עובדה – חייבים להיות ערוכים לימי מצור גם בשנת 2020 . מחובתנו לא להתעלם מהדגל האדום הזה, כי אם חלילה לא נשנה את המדיניות, בפעם הבאה עם צמצום החקלאות אנשים ימותו לצד הקורונה גם מרעב.
יש צורך בפתרונות ארוכי טווח קבועים בלתי משתנים כאלו שיוכלו להבטיח את עתיד החקלאות בישראל יש לסייע לדור הצעיר של חקלאים להשתלב בענפים השונים, לתת להם כלים להצליח, להטמיע בהם גאווה, לזכור כי עבודה עברית היא גאווה, כי החקלאות היא מעסיק מרכזי בפריפריה וכי יש בעבודת האדמה משמעות לאומית לצד משמעות ערכית, הן בחירום והן בשגרה.
גם אם ננתק לרגע את הקשר הקורונה הרי שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה ולצד העלייה בכמות האוכלוסייה תהייה עליה בצריכת המזון. זה אמנם לא יהיה באופן מיידי כמו הקורונה אבל אין ספק שמדובר בתהליך, ומדינה שרוצה לדאוג לעצמה חייבת להתחיל היום לבנות את התשתיות ולהבטיח כמויות ראויות של מים, אדמה כ"א איכותי וטכנולוגיות מתקדמות.
פרסום
כפי שכמות הטנקים והמטוסים לא נמדדים בתרומתם לכלכלת ישראל, עלינו לוודא כי החקלאים יכולים להתפרנס בכבוד ולקבל את המשאבים הדרושים להם על מנת לשמור על ביטחוננו, ברור היום יותר מתמיד לכל אזרח ישראלי כי על המדינה לוודא כי יש ייצור מספק של מזון המאפשר לתושבי המדינה לספק את הצרכים הבסיסיים למשך תקופה.
מנשה (מנש') שלום
הכותב מנכ"ל צמח מפעלים אזורים ומשקי עמק הירדן