נתונים על מאזן אספקת המזון בשנת 2017

חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא, לפי הרכב המזון. המידע מסייע גם בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים ובקבלת החלטות לגבי גובה תשלום מכס על יבוא, מכסות היבוא שנקבעות על ידי משרד החקלאות, תוספים של ויטמינים ומינרלים למוצרים בסיסיים ועוד.

בשנת 2017

  • הערך הקלורי לנפש של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה (הוצע בחנויות ובשווקים) עמד על 3,827 קילו-קלוריות.
  • מתוך סך של 3,827 קילו קלוריות שעמדו לרשות כל נפש בישראל, בממוצע כ-30% מקורם בלחם ודגנים, 20% – בשמנים ושומנים, 12% – בסוכר, ממתקים ודבש ו-11% – בירקות, פירות ותפוחי אדמה.
  • לרשות כל נפש בישראל, עמדו בממוצע כמויות מזון אלו: 152 ק"ג פירות, 154 ק"ג ירקות כולל מקשה, 169 ק"ג לחם ודגנים, 82 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 40 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 42 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 198 ליטרים חלב ומוצריו ו-267 ביצים.
  • 99% מאספקת הדגנים בישראל, מקורם ביבוא, וכך גם 90% מאספקת הדגים, 61% מאספקת הקטניות, הבוטנים והאגוזים ו-58% מאספקת בשר הבקר

אספקת קלוריות בשנים 2017-1950

  • בקלוריות שעמדו לרשות הציבור חלה עלייה מ-2,610 קלוריות ב-1950 ל-3,827 קלוריות ב-2017.
  • בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם,[1] חלה ירידה מ-48% ב-1950 ל-30% ב-2017.
  • בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר חלה עלייה מ-4% ב-1950 ל-10% ב-1980 ול- 12% בשנת 2017.

 

פרסום

 

נתונים על מאזן אספקת המזון

סיכום מאזן אספקת המזון מראה כי הערך הקלורי של המזון העומד לרשות האוכלוסייה בישראל הגיע בשנת 2017 ל-3,827 קילו קלוריות לנפש ליום.

הנתונים מתייחסים לכמות העומדת לרשות הציבור, כלומר הכמות שמוצעת, ולא הכמות שנרכשת על ידי הציבור או הכמות שהאוכלוסייה צורכת.

שינויים באספקת אנרגיה לתזונה בשנים 2017-2016

בשנת 2017 חלה עלייה של 1.0% באספקת הקלוריות לנפש (מ-3,792 ל-3,827 קק"ל ליום).

לוח א – המזונות העיקריים שהוצעו לציבור בשנים 2016 ו-2017

ק"ג לנפש, אלא אם כן צוין אחרת

מצרך 2016 2017
פירות (כולל מיצי פירות)* 147R 152
ירקות (כולל מקשה)* 161 R 154
לחם ודגנים* 161 R 169
בשר ודגים (ללא עצמות) 79 82
מים מינרלים ומשקאות כוהליים מיבוא (ליטרים) 107 79
תפוחי אדמה ועמילנים 46 40
סוכר, ממתקים ודבש 42 42
שמנים ושומנים 29 31
קטניות, בוטנים ואגוזים 21 24
ביצים (יחידות) 270 267
חלב ומוצריו (במונחי חלב) (ליטרים) 184 198

* נתוני 2016 עודכנו, ראו הגדרות והסברים.

ערכים תזונתיים לנפש ליום בהשוואה לרמת הצריכה המומלצת

לוח ב מציג השוואה בין אספקה של אבות מזון, מינרלים וויטמינים לנפש ליום בשנת 2017 לבין הכמות המומלצת לצריכה ביום.

רמת הצריכה המומלצת RDA (Recommended Dietary Allowances) נקבעת, על ידי ארגון המזון והתזונה של המכון לרפואה-וושינגטון ארה"ב, ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של רוב האוכלוסייה, למעט אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, כמו תינוקות, נשים הרות או מיניקות ומבוגרים מעל גיל 70.

לוח ב – אבות מזון, מינרלים וויטמינים לנפש ליום – השוואה בין אספקה לכמות מומלצת לצריכה, 2017

אבות מזון

מינרלים

ויטמינים

פירוט אספקה כמות מומלצת
אבות

לנפש ליום

בשנת 2017

לצריכה לנפש ליום (RDA)
אבות מזון (גרם) פחמימות 503 130
אבות מזון (גרם) שומן 161 טרם נקבע
אבות מזון (גרם) חלבון 115 50
מינרלים (מיליגרם) סידן 922* 1,200
מינרלים (מיליגרם) ברזל 25 11
ויטמינים (מיליגרם) ויטמין A (IU) 7,248 2,667
ויטמינים (מיליגרם) ויטמין 1B (תיאמין) 2.4 1.2
ויטמינים (מיליגרם) ויטמין 2B (ריבופלבין) 2.3 1.2
ויטמינים (מיליגרם) ויטמין 12B (ניאצין) 33.0 15.0
ויטמינים (מיליגרם) ויטמין C (חומצה אסקורבית) 188.9 82.5

* סידן שנוסף במוצרי חלב עם תוספות סידן לא נלקח בחשבון, בשל מחסור בנתונים.

בכל הפרמטרים, למעט סידן, אספקת המזון לנפש ליום בשנת 2017, עלתה על הכמות המומלצת.

 

מינרלים וויטמינים לנפש ליום

דגנים ומוצריהם הם מקור חשוב לאספקת מינרלים וויטמינים לנפש ליום. הם מהווים 69% מסך כל אספקת סיבים תזונתיים, 58% מאספקת ברזל ו-48% מאספקת פחמימות.

סוכר, ממתקים ודבש מהווים 23% מאספקת פחמימות.

חלב ומוצריו מהווים 61% מאספקת הסידן.

ירקות ומקשה מהווים 65% מאספקת ויטמין A ו-45% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C), פירות מהווים 41% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C).

מדד התלות ביבוא

(1) אם מדד התלות ביבוא גבוה מ-100%, פירושו של דבר, שהיצוא תלוי ביבוא. מקרים אלה מתרחשים, בדרך כלל, אם מרכיב מסוים במצרך ליצוא מיובא. דוגמה: יצוא ריבות תלוי ביבוא סוכר גולמי המשמש לייצורן.

התלות של ישראל גבוהה ביבוא של סוכר, ממתקים ודבש, דגנים, דגים, בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים.

מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על 117% ומדד התלות של דגנים ומוצריהם עומד על 99%. 90% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא.

לעומת זאת, ישראל מייצרת כ-100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצריו עומדת על 8% בלבד.

 

 

אספקת קלוריות בשנים 2017-1950

הרכב אספקת המזון עבר כמה שינויים לאורך השנים.

סדרות הנתונים של מקורות המזון על פני שנים מציגות את ההיסטוריה של החקלאות והתזונה בישראל, את השינויים בהרגלי צריכת המזון המקומי הבאים לידי ביטוי באספקת המזון ואת השינויים במגמות היבוא והיצוא של מצרכי מזון.

 – אספקת אנרגיה לתזונה – מקורות עיקריים, 2017-1950

השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה היה ירידה רצופה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה, שסופקה מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%). בשנים 2010-2000 חלה עלייה קלה בחלקם של הדגנים ומוצריהם, ובשנים 2017-2010 חלו תנודות קלות בחלקם.

בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ‑13% בשנת 1950 ל‑19% בשנת 2010. משנת 2010 ועד 2017 חלו תנודות קלות בחלקם של שמנים ושומנים.

פרסום

באספקת אנרגיה לתזונה מבשר חלה עלייה בשנים 1990-1950 – מ‑4% ל‑10%. ומאז נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ‑11% בשנת 2017).

באספקת האנרגיה מביצים משנת 2000 חלו תנודות קלות.

במהלך השנים חל שינוי במקורות אספקת החלבון מן החי. חלקו היחסי של הבשר גדל פי שלושה, ואילו חלקם היחסי של מקורות המזון האחרים – חלב ומוצריו, ביצים ודגים קטן.

הגדרות והסברים

חישוב אספקת המזון כולל את התכולה הטבעית של הוויטמינים והמינרלים במצרכים ואינו כולל תוספי מזון המשווקים בנפרד או מוספים למזון כגון סידן לחלב. כמו כן, לא נכללים מזונות עתירי קלוריות מיובאים, לדוגמה משקאות עתירי קלוריות לספורטאים.

חישוב מאזן אספקת המזון מספק מידע לקובעי המדיניות על כמות האספקה העצמית של המזון במדינה ועל מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא, לפי הרכב המזון. המידע מסייע גם בתכנון מדיניות הסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים ובקבלת החלטות לגבי גובה תשלום מכס על יבוא, מכסות היבוא שנקבעות על ידי משרד החקלאות, תוספים של ויטמינים ומינרלים למוצרים בסיסיים ועוד.

בעקבות בחינה מחדש של הנחיות ארגון המזון והחקלאות (FAO), משנת 2010 שונו קבוצות המזון "דגנים ומוצריהם", "ירקות ומקשה" ו"פירות". החל בהודעה זאת, הנתונים משנת 2010 ואילך, שונו בהתאם:

  1. "תירס" הועבר מקבוצת "ירקות ומקשה" לקבוצת "דגנים ומוצריהם".
  2. סעיף "ענבים" אינו כולל ענבים המשמשים ליין מייצור מקומי.

לפיכך, יש לנהוג משנה זהירות בהשוואה לנתונים קודמים לשנת 2010.

מדד התלות ביבוא

מדד התלות ביבוא (IDR–Import Dependency Ratio) מספק מידע על מידת התלות של מדינת ישראל ביבוא מזון.

הוא מחושב לפי הגדרה בין-לאומית של ארגון המזון הבין-לאומי (FAO). המדד אינו לוקח בחשבון את השינוי במלאי, כיוון שהמלאי אינו מסומן לפי מקורו – ייצור מקומי או יבוא – וההנחה היא שמקור המזון דומה לאורך השנים.

החישוב מבוצע על האספקה המצויה, לפני הפחתת שימושים תעשייתיים, פחת, זרעים ותזונת בעלי חיים.

*100              יבוא                  = מדד תלות ביבוא

יצוא – (יבוא + ייצור)

[1] משנת 2010 חל שינוי בקבוצות דגנים ומוצריהם, ירקות ופירות, ראו הגדרות והסברים.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מה צריכה להיות הטמפרטורה הנכונה במקרר

06/03/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

האם הביצה הקשה מקולקלת ?

19/12/2023

ערכים תזונתיים של עוף והודו - לפי חלקים
איך להפשיר בשר ? מה הדרך הנכונה ביותר להפשיר בשר קפוא
כיצד להיזהר משפעת העופות
מה צריכה להיות הטמפרטורה הנכונה במקרר

06/03/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

האם הביצה הקשה מקולקלת ?

19/12/2023

ערכים תזונתיים של עוף והודו - לפי חלקים
תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום