משרד החקלאות ופיתוח הכפר סוקר את נתוני הצריכה שהיו לנו ב-2023 לעומת 2022 לרגל חג הפסח הקרב ובא. בפסח אשתקד, עלתה צריכת בשר הבקר בכ-50% לעומת שאר ימות השנה, צריכת הדגים הטריים עלתה ב-35%, ובבשר העוף בפסח נצפתה עלייה בביקוש של כ-21% ברשתות השיווק.
כמו כן, על מנת להיערך לליל הסדר, ישנה עלייה ביבוא באחד מהמאכלים האהודים ביותר בחג – חזרת! עד כה יובאו 52 טון, מהונגריה של שורש החזרת, המשמש להכנת המאכל המסורתי
לקראת חג הפסח, משרד החקלאות חושף את כל הנתונים והמספרים אודות ענפי הבשר, הדגים, הביצים, העוף והיין. אז מהי כמות הבשר שנשים על שולחן החג? מהם זני הדגים המועדפים על הצרכן הישראלי? מה הישראלים אוהבים לאכול ביום-יום, ומה הם אוהבים לשים על שולחן החג החגיגי?
בענף הדגים, לפי נתוני משרד החקלאות, הישראלי הממוצע מעדיף את דגי האמנון והסלמון. במקום השלישי נמצא דג הטונה, במקום הרביעי דניס, ואחריו נסיכת הנילוס והלברק. בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-1.5 ק"ג דגים, כ-30% מתוכם דגים טריים. בפסח האחרון עלתה צריכת הדגים ברשתות השיווק בכ-22% לעומת שאר ימות השנה. צריכת הדגים הקפואים עלתה ב-19% בפסח לעומת יתר ימות השנה, וצריכת הדגים הטריים עלתה בחג בכ-35%. במהלך ההכנות לחג, עולה הצריכה לאדם של דגי קרפיון טריים ומגיעה לכמעט פי 2 לעומת שאר חודשי השנה (!).
במסגרת ההכנות לקראת החג, נערכים מכוני התערובת ומגדלי הדגים להזנת הדגים במזון הכשר לפסח. מנתוני ארגון מגדלי הדגים עולה כי צפי הצריכה במהלך הפסח הקרוב של הדגים הישראלים הטריים, המגודלים בריכות עומד על כ-1,500 טון מתוכם 600 טון דגי קרפיון, 450 טון של דגי אמנון, 150 טון דגי בורי, 50 טון באס וכ- 250 טונות של דגי בריכות טריים מזנים נוספים, ביניהם לברק, ברמונדי, פורל, מוסר, דניס בריכות, אדמונית ועוד.
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? בישראל הצריכה הממוצעת לנפש, נכון לשנת 2023, היא כ- 18 ק"ג בשנה במונחי דג שלם (שהם כ- 8 ק"ג לנפש במונחי דג אכיל), לעומת הממוצע העולמי לשנים 2022-2020 העומד על 20.4 ק"ג לנפש. קיימים פערים גדולים בכמויות צריכת הדגים בין היבשות. יבשת אסיה הינה צרכנית הדגים הגדולה ביותר, וצריכת הדגים בה עמדה על 24.7 ק"ג לנפש לשנה בממוצע בין השנים 2020-2022.
לעומת זאת, באירופה הצריכה לנפש עמדה על 20.9 וביבשת אפריקה על 9.8 ק"ג לנפש בשנה בלבד, בממוצע בין השנים 2020-2022. בסין הצריכה הממוצעת בין השנים 2020-2018 הייתה 39 ק"ג לנפש בשנה, בצפון אמריקה 23.4 ק"ג ובאירופה 20.8 ק"ג לנפש בשנה. [1]
בענף הביצים, מנתוני מועצת הלול, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ- 263 ביצים, ובחודש כ-22 ביצים בממוצע. מתוך נתוני סטורנקסט , לקראת הפסח האחרון של שנת 2023, עלתה צריכת הביצים ברשתות השיווק בכ-10% בהשוואה לימי חול. ככלל, הישראלים מעדיפים לצרוך ביצים "רגילות" ורק כ-11% מהצריכה של ביצים ברשתות השיווק היא של ביצים "מיוחדות" כמו ביצי חופש, ביצי אומגה 3 וביצים אורגניות. על פי נתוני מועצת הלול, מיוצרות בישראל מדי שנה כ-2.4 מיליארד ביצים, המגודלות על ידי כ- 2,870 מגדלים. מרבית המגדלים מתגוררים באזורים הצפוניים של הארץ: באזור הגליל מיוצרים כ-67% מהיקף הביצים בישראל[2].
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור לעיל, הישראלי הממוצע צורך כ-263 ביצים בשנה, צריכה זו נחשבת לגבוהה ביחס למדינות אחרות, בשנת 2021 הצריכה באירופה הייתה 198 ביצים לנפש לשנה והצריכה העולמית הממוצעת היתה 148 ביצים לנפש לשנה. סין דורגה במקום הגבוה ביותר בצריכת ביצים לנפש עם כ- 314 ביצים לנפש, ואחריה מקסיקו עם 306 ביצים לנפש, הצריכה בארה"ב על 226 ביצים לנפש[3].
בענף הבשר מנתוני משרד החקלאות, ממוצע האספקה של בשר בקר בשנת 2023 (טרי, מצונן וקפוא) עמד על כ-17.7 ק"ג לנפש. סך אספקת הבשר בשנת 2023 כ-172 אלף טון בשר בשנה, כ-43% מהכמות היא של בשר שנשחט בישראל וכ-57% מהכמות היא של בשר מיובא. בשנת 2023 לקראת חג הפסח, נצפתה עלייה בביקוש של 49% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק ב"ימים רגילים".
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, צריכת הבשר בישראל לפי נתוני משרד החקלאות עמדה בשנת 2023 על כ- 17.7 ק"ג לנפש, בעוד ממוצע הצריכה במדינות ה- OECD נמוך מישראל ועמד על 14.2 ק"ג לנפש בלבד. ארגנטינה מובילה במקום הראשון עם 36.8 ק"ג לנפש, במקום השני ארה"ב עם 25.3 ק"ג לנפש, ובמקום השלישי ברזיל עם 24.6 ק"ג לנפש[4].
בענף העוף, בשנת 2023 הייתה הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל כ-49 ק"ג לנפש בשנה. בשנת 2023, לקראת חג הפסח נצפתה עלייה בביקוש לעוף של כ-21% ברשתות השיווק בהשוואה לממוצע כמות בשר העוף הנמכרת ברשתות השיווק ב"ימים רגילים". כיום, בענף העוף בישראל פועלים כ- 590 מגדלים (מקור הנתונים[5]).
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, בשנת 2023 עמדה הצריכה המקומית של עוף טרי בישראל על כ- 49 ק"ג לנפש בשנה, צריכה גבוהה יחסית לממוצע במדינות ה-OECD העומדת על -32.1 ק"ג לנפש בשנה וממוצע עולמי הנאמד ב-14.9 ק"ג לנפש בלבד[6]. בדומה לישראל, צריכה גבוהה של בשר עוף נרשמה גם בארה"ב עם 50.9 ק"ג לנפש בשנה ובמלזיה עם 50.5 ק"ג לנפש בשנה.
בענף היין, בישראל מגדלים כ-50 אלף טונות של ענבי יין בשנה על שטח של כ-63 אלף דונם. ייצור היין הישראלי עומד על כ-40 מיליון בקבוקי יין בשנה (כ-30 מיליון ליטר). ב-70% מהכרמים בישראל נטועים זני ענבים אדומים, כאשר הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.
לפי נתוני סטורנקסט, נמכרו בישראל כ-31.6 מיליון ליטרים של יין בשנת 2020, מדובר בעלייה של כ-36% במכירות היין בישראל בין השנים 2010 ל-2020. המחיר הממוצע לליטר יין בישראל עמד על 36.6 ₪ בשנת 2020. לצרכן הישראלי אין העדפה מובהקת בין יין אדום ללבן, כאשר יין אדום עומד על קצת מעל ל-50% מסך המכירות בישראל. אולם, במרוצת השנים ניתן להבחין במגמת עלייה בצריכת יין לבן בישראל. בנוסף, נרשמה מגמת עלייה בצריכת יינות מבעבעים התואמת את המגמה העולמית.
ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? לפי נתוני משרד החקלאות, הישראלי הממוצע צורך כ-5.6 ליטרים של יין בשנה. זהו נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט מדינות אירופה וארה"ב. לשם השוואה, בצרפת צריכת היין עומדת על כ-46 ליטרים בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, עומד הנתון על כ-51 ליטרים (!!).
פרסום
וכמו בכל שנה – משרד החקלאות ממליץ לקנות תוצרת חקלאית ישראלית!
[1] OECD-FAO, “Agricultural Outlook 2019-2028”, July 2020
[2] מקור: המועצה לענף הלול
[3] מקור:HelgiLibrary, “Per capita consumption of eggs”
[5] מקור: המועצה לענף הלול