קלוסטרידיום פרפרינג'נס ופנוקסיפן®

דלקת מעיים נמקית הנגרמת על ידי החיידק קלוסטרידיום פרפרינג'נס היא מחלה חשובה מאוד. הצורה הקלינית של המחלה חמורה מאוד בשלב הגילוי, אולם למרבה המזל היא לא מתרחשת לעתים קרובות. עם זאת, הצורה התת-קלינית נפוצה מאוד וגורמת להפסדים כספיים עצומים כתוצאה מירידה בצריכת המזון, בגידול ו/או בתנובת הביצים. אמנם קשה למדי לאבחן את המחלה, אך טיפול בשלבים המוקדמים יכול למנוע הפסדים כספיים נוספים ולשפר את רווחת בעלי החיים.

פנוקסיפן® (פנוקסי־מתיל־פניצילין) היא פניצילין בעל ספקטרום צר. בהולנד ניתנת לאנטיביוטיקה הזו עדיפות ראשונה כטיפול בעופות החולים בדלקת מעיים נמקית. החלטה זו התקבלה על ידי קבוצת עבודה שפרסמה קובץ הנחיות תחת הכותרת 'שימוש באנטיביוטיקה ברפואה וטרינרית' (Veterinary use of antibiotics). בהחלטה זו התבססה הקבוצה על דו"ח שכותרתו 'אנטיביוטיקה בגידול בעלי חיים וחיידקים בעלי תנגודת בבני אדם' (Antibiotics in animal husbandry and resistant bacteria in humans) ובו סוכם כי סוגי פניצילין בעלי ספקטרום צר לא משפיעים על נוכחות ESBL (בטא לקטמאזות רחבות ספקטרום – extended spectrum beta-lactamase) או אורגניזמים המייצרים בטא לקטמאזות של אדנוזין מונופוספאט ציקלי (AmpC-beta-lactamase). תכונה זו עומדת בניגוד לחומרים מסוג אמינו-פניצילין כמו אמוקסיצילין ואמפיצילין. הממצא הזה נתמך על ידי מחקר שערכה ד"ר גיבלן באוניברסיטת מאסטריכט ובו הוכיחה כי טיפול בפנוקסי־מתיל־פניצילין לא הוביל לעלייה מובהקת במספר זני אי קולי בעלי תנגודת או לשינוי ב-MIC (הריכוז המעכב המזערי – minimal inhibitory concentration). כמו כן הראה מחקרה כי בניגוד לכך, התופעות הללו כן התרחשו לאחר טיפול באמפיצילין (Giebelen, 1999).

בנוסף להשוואה בין פנוקסי־מתיל־פניצילין ואמינו-פניצילין, יש להשוות את התרופה גם לטילוסין מכיוון שזה אחד מסוגי האנטיביוטיקה הנפוצים ביותר לטיפול בדלקת מעיים נמקית. טילוסין לא אמורה להיות הבחירה הראשונה כטיפול באנטיביוטיקה, ויש להגביל את השימוש במקרולידים בשל השפעת התנגודת למקרולידים על בריאות הציבור. רוב הזיהומים המועברים במזון ונגרמים על ידי קמפילובקטר נובעים מצריכת בשר עופות וכאשר יש על הבשר חיידקים בעלי תנגודת, הם מועברים אל בני אדם. עובדה זו חשובה מאוד ליעילות הטיפול מכיוון שמקרולידים הם הבחירה הראשונה לטיפול באנטיביוטיקה בבני אדם. לפיכך אין להשתמש במקרולידים כמו טילוסין כטיפול מונע או כטיפול ללהקות, אלא כטיפול בעופות בודדים בלבד.

העובדה שפנוקסי־מתיל־פניצילין בקושי גורמת להשראת תנגודת מוסברת באמצעות הספקטרום של האנטיביוטיקה הזו: היא יעילה כנגד חיידקים גראם-חיוביים בלבד, ואילו התנגודת הנגרמת על ידי ESBL או AmpC מתרחשת בחיידקים גראם-שליליים ובפרט בחיידקי מעיים (enterobacteriaceae) (Hawkey, 2009; Melchior, 2011). כאשר אין שום השפעה על החיידקים, יכולה להיות לאנטיביוטיקה השפעה מעטה על השראת התנגודת או ייתכן שלא תהיה לה שום השפעה כזו.

פרסום
פרסום

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

רפורמת הלולים נדחתה ל-2027 בעקבות המלחמה בצפון

08/04/2024

חשיבות האוורור בלולי הודים בעונה הקרה

13/03/2024

עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיי...
השבחת ספיגת מזונות דרך מחסום מעי דם
התרנגול שכולנו מכירים – עלול להעלם לחלוטין
חיטוי לולים ורפתות - סוגי חומרי חיטוי ותדירות החיטוי ברפתות ולולים
רפורמת הלולים נדחתה ל-2027 בעקבות המלחמה בצפון

08/04/2024

חשיבות האוורור בלולי הודים בעונה הקרה

13/03/2024

עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיי...
השבחת ספיגת מזונות דרך מחסום מעי דם
תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום