תנו לחיות לחצות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות

רקפת גרוס

לא רק ציפורים נודדות. רוב בעלי החיים עוזבים את הטריטוריה שבה נולדו ונודדים בין העונות מבית גידול אחד לשני, משלל סיבות – לצורכי התרבות, חיפוש מזון, מציאת טריטוריה חדשה ועוד. בדרכם מפה לשם, נאלצים בעלי חיים רבים לחצות כבישים ברחבי הארץ. רבים מהם, רבים מדי, מוצאים בכבישים האלה את מותם: בעשור האחרון נדרסו למוות בישראל יותר מ-600 צבאים. לשם השוואה, נכון לסוף 2021, סך כל אוכלוסיית הצבאים בישראל היא כ-6,400 פרטים. סה"כ מדווחים לרשויות כ-2,000 אירועי דריסת בעלי חיים בשנה בממוצע, אולם המספר האמיתי גדול בהרבה – ועשרות אלפי חיות בר נדרסות בישראל כל שנה.

מה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות והאם אפשר לתכנן, לסלול ולהרחיב כבישים בצורה שתאפשר לכולנו – בני אדם ובעלי חיים – להגיע למחוז חפצנו בבטחה? מחקר שהוביל דרור דנבום, דוקטורנט שחוקר קישוריות אקולוגית במעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי שבפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בדק בדיוק את השפעת מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים. המחקר הוצג בשבוע שעבר בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה.

יש פתרונות לבעיית הנדידה והדריסה של חיות הבר שנהוגים בעולם וגם בישראל, כמו גידור מיוחד בצד הכביש כדי למנוע מהחיות לעבור ולהסתכן בדריסה, ויצירת מעברים אקולוגיים מעל או מתחת לכביש. אולם העלויות של בניית גדרות כאלה, וכן של יצירת מעברים אקולוגיים, הן גבוהות מאוד. בישראל עשו זאת בעיקר בכבישים ראשיים, לאורך רוב כביש 6, בכביש מספר 1 ועוד. אבל ברבים מהכבישים בישראל אין מעברים ו/או גדרות כאלה. מי שמשלם את המחיר אלו בעלי החיים.

פרסום

"לדריסת בעלי החיים יש שתי השפעות שליליות", אומר דנבום, שהמחקר הוא עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' אסף שוורץ מהטכניון וד"ר אבי בר-מסדה מאוניברסיטת חיפה), "היא מונעת מבעלי החיים לעבור מאזור לאזור, גורמת להם להישאר במקומם וכך נפגעת הקישוריות האקולוגית, כמו גם החוסן והבריאות של האוכלוסייה. בנוסף, כשמדובר במינים על סף הכחדה בישראל, כמו הלוטרה, כל דריסה היא פגיעה משמעותית באוכלוסייה".

מחפשים את הכבישים המועדים

במחקר, שנערך בשנתיים האחרונות, בדק דנבום אילו מאפייני כביש גורמים ליותר דריסות. "אנחנו נוסעים בכבישים שונים", הוא מסביר, "באחד יש מחסום הפרדה, בשני יש גידור בצד הכביש, מספר הנתיבים משתנה, כך גם מצב התאורה, ועוד; השאלה הראשונה ששאלנו היא כיצד מאפיינים אלו משפיעים על כמות דריסות של בעלי חיים ממינים שונים. שאלה נוספת ששאלנו: האם עומסי התנועה משפיעים על כמות הדריסות. כלומר, האם יש הבדל בין כבישים שבהם התנועה דלילה לבין כבישים עמוסים".

לפני כ-20 שנה, חוקר אקולוגיה שבדי בשם אנדריאס סיילר העלה תיאוריה שלפיה כמות הדריסות בעומסי תנועה נמוכים וגבוהים תהיה נמוכה, ובעומסי התנועה הבינוניים כמות הדריסות תהיה מרבית. הסיבה: בעומסי תנועה נמוכים בעלי חיים יצליחו לחצות בלי להידרס, בעומסי תנועה גבוהים הם ימנעו מלחצות, ובאמצע נראה את רוב הדריסות.

traffic sign, sign, wild animals crossing
זהירות. חיות חוצות את הכביש Photo by OpenClipart-Vectors on Pixabay

"בדקתי את התיאוריה הזו לעומק", מסביר דנבום. "היו לי נתוני דריסות מרשות הטבע והגנים, שאספו יותר מ-20 אלף דיווחים בתקופה של 10 שנים, ובממוצע יותר מ-2,000 דריסות בשנה, כאשר בפועל המספר גדול יותר כיוון שלא הכל מדווח. המחקר נערך על 20 מינים של חיות בר, שלהם היו מספר הדריסות הגבוה ביותר (100 דריסות ומעלה) מתוך דיווחי דריסות על 288 מינים שונים של דו-חיים, זוחלים, יונקים וציפורים". בנוסף, הכניס דנבום למודל מאפיינים של 2,846 קילומטר של כבישים, ונתונים של עומסי תנועה בישראל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכבישים שהעומס בהם נע בין 300 מכוניות ליום ל-148 אלף מכוניות ליום. "לקחתי את הנתונים", אומר דנבום, "בניתי מודל סטטיסטי ובדקתי האם התיאוריה של סיילר מתקיימת בפועל".

כשחזיר בר ושפן סלע חוצים את הכביש

התשובה שגילה דנבום הייתה שהמציאות מורכבת הרבה יותר מהתיאוריה, ואיך לא תהיה? אמנם בחלק מהמקרים אכן נצפה דפוס דריסה דומה לזה שהציע סיילר, כמו למשל אצל הצבוע המפוספס והזאב האפור, אבל לרוב המינים נמצאו דפוסים אחרים. אחרי הכול, בעלי החיים שונים זה מזה ומגיבים אחרת למאפייני כביש שונים – החזיר לא חוצה את הכביש כמו הארנבת והצבי לא מגיב כמו השועל. התן רגיל לנוכחות בני האדם ולרעש המכוניות, אבל שפן הסלעים לא. יש חיה שקופאת מול אורות מכונית, יש שבורחת. כל בעל חיים חוצה את הכביש בתנאים שלו.

דנבום נותן בהם סימנים: "בעלי חיים נטרפים, כמו ארנבת, הם חששניים מאוד ויברחו מכל רעש. יש בעלי חיים חששניים פחות, כמו חזירי בר, שלא מגיבים בצורה משמעותית להפרעות של בני אדם, כולל מכוניות. לעומתם, שועלים או מכרסמים קטנים קופאים מול סכנה – ויידרסו ברוב המקרים. לבעלי חיים רבים, כמו חרקים או זוחלים, אין יכולת לקלוט מכונית שמגיעה, וכך הלאה".

פרסום

דנבום בדק את אחד מהפתרונות המוכרים, מחסום במרכז הכביש, וגילה כי החסרונות גוברים על היתרונות. אומנם יש מינים של בעלי חיים שהמחסום מרתיע אותם, אולם "מחסום כזה", מסביר דנבום, "מקשה מאוד על בעל חיים שנכנס לכביש, לברוח. למחסום שתי ההשפעות שליליות במהותן – או שהמחסומים מונעים מבעלי החיים לעבור לבית גידול בצד השני, או שהם מעלים את הסיכוי שידרסו. על כן, לפחות מבחינה אקולוגית, עדיף להימנע מהפרדה במרכז הכביש".

נפגשים בתחנת האוטובוס

היכן מתרחשות הדריסות? "תמיד נהוג לחשוב שהמקומות שבהם צריך לטפל הם הכבישים העמוסים, הגדולים", אומר דנבום, "אלא שעל פי מסקנות המחקר, לא מעט דריסות קורות גם בכבישים קטנים עם תנועה דלילה שנמצאים בשטחים פתוחים, כמו ברמת הגולן, שם יש המון דריסות באופן יחסי לכבישים אחרים בישראל". לגבי התאורה בכבישים בלילה, אומר דנבום, "גילינו שתאורה עוזרת בהפחתת הדריסות, אבל רק לדורבן, לארנבת ולחוגלה".

duck and turtle, crossing sign, signage
חיות שונות דורשות אמצעי הגנה שונים מדריסות בכביש. Photo by paulbr75 on Pixabay

"דבר מעניין נוסף שגילינו", אומר דנבום, "קשור לתחנות אוטובוס. אצל מינים מסוימים יש באופן משמעותי יותר דריסות בסמוך לתחנות אוטובוס. התיאוריה היא שתחנות אוטובוס הן גורם משיכה; לרוב יש בהן פח, שמושך בעלי החיים שתרים אחר מזון. בנוסף, תחנה היא מקום שמכוניות ואוטובוסים יורדים בו לשולי הכביש, מה שמעלה את סיכויי הדריסה".

"כדאי לקחת בחשבון את המידע שנאסף ולהתחשב גם ברווחת בעלי החיים בפעם הבאה שסוללים כביש חדש", מסכם דנבום.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

שימוש בגזם כפות תמרים להזנת בקר לבשר במרעה

07/02/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

מי מקימה רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה ?

26/05/2024

סינגפור היא המדינה הראשונה בעולם שמתירה מכירת מוצרי בשר מעבדה בסופרמרקטים

22/05/2024

רכיבי מזון חלופיים למעלי גירה בישראל

07/05/2024

פרות בהודו: סמל רוחני, חבר סביבתי ותושב עירוני

10/04/2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום