יצירת איזון טבעי בין ביקוש להיצע אינה ישימה בענפי החקלאות – די באירוע טבע כדי להפר את האיזון ולחזור ל"רכבת הרים" של עודף ומחסור
מאת: מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות
ביטול התכנון בענף העוף אותו מוביל משרד האוצר יהיה הרה אסון למגדלים ולצרכנים. כדי לדעת מה יקרה לא צריך לעסוק בניחושים. היינו במשך מספר שנים בסרט הזה כשמחירי העוף עלו וירדו כל כמה חודשים בעשרות אחוזים כשהם גורמים להרס של עמל חייהם של לולנים רבים שלא עמדו בתנודות וגרמו לכך שצרכנים קשיי יום לא יכלו להיות בטוחים שתהיה באפשרותם להעלות בשר עוף על שולחנם בשל חוסר היציבות.
תאורית השוק החופשי שמדריכה את אנשי האוצר נעצרת בשער המשק החקלאי וגורמת לכשלי שוק מתמשכים. בניגוד לתעשייה ותחומי כלכלה אחרים שטוב להניח להם להתנהל עצמאית, ענפי החקלאות סובלים מבעיות מבניות: הם פגיעים לגורמי טבע כמו מזג אויר חריג או מחלות ואילו היכולת לשמור את התוצרת למספר חודשים או אף שבועות מוגבלת מאוד.
פרסום
התוצאה מכך שגם אם ההיצע והביקוש מתייצבים לתקופה מסוימת בנקודת איזון טבעית, כמו ששואפים חסידי הכלכלה החופשית, די באירוע אקלימי או מחלה שמשנים את כמויות היצור כדי להפר את האיזון ולהחזיר את כולנו ל"רכבת הרים" המוכרת של מחסור ועודף.
מי שרוצה להבטיח שלתושבי ישראל יהיה די עוף במחיר סביר בכל נקודת זמן צריך לדאוג לכך שהייצור יהיה מעט גבוה מהצריכה החזויה ולנהל את העודף כך שלא ימוטט את הענף. כך, במקרה של אירוע בלתי צפוי, שבחקלאות הוא הדבר הצפוי ביותר, אפשר יהיה להמשיך באספקה הסדירה בלי שהציבור יחוש בכך.
אנשי האוצר חושבים אחרת מאיתנו. זו תוצאה של חיבור רב מדי לאקדמיה הכלכלית ומעט מדי לנעשה בפועל בשטח. זכותם לחשוב כפי שהם רוצים ולהאמין בתאוריות הכלכליות, אולם למרבה הצער במאבק על ביטול התכנון השתמשו אנשי האוצר בשיטות פסולות של ניצול האמון שניתן בהם כדי להתל במקבלי ההחלטות ובציבור הרחב בעזרת עיוות הנתונים כך שישרתו אותם ואת זאת כבר לא ניתן לקבל.
השבוע עשיתי כמעט תאונה עם מכוניתי כששמעתי תוך כדי נסיעה ראיון עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ובו הוא מנסה להצדיק את הרפורמה שמוביל משרדו בענף הפטם בטענה שאנו המגדלים "עולים" לציבור מיליארד וחצי שקל בשל מחירי העוף הגבוהים לתפיסתו. אנשי האוצר טוענים שמאז החזרה לתכנון בענף הפטם, לפני כשלוש שנים, האמירו מחירי העוף בלמעלה מ-20%. הם בחרו, שלא במקרה, כנקודת ייחוס תקופה שבה מחירי העוף היו בשפל בלתי הגיוני וכלכלי ומתייחסים אליה כאל המחיר "האמיתי" של העוף אליו צריך לשאוף.
כלכלני האוצר שוגים אם הם סבורים שמחיר השפל של העוף באותה נקודת זמן בשנת 2012 היה נשאר כך אלמלא התכנון. מגדלים שסופגים הפסדים אינם יכולים להמשיך בכך לאורך זמן. הם מחסלים את הלולים ובכך מייצרים בתוך מספר חודשים מחסור וחוזר חלילה.
פרסום
מבט רב שנתי שמתבסס על נתוני הלמ"ס, כפי שראוי שיעשה, מגלה שבמשך 6 שנים מחיר חזה העוף כמעט לא השתנה ואילו מחיר העוף הטרי עלה ב-5.6% בלבד. באותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב-13% ואילו מחיר בשר בקר טרי, שאינו נמצא במסגרת מתוכננת, עלה ב-30%. בחלק מאותן שנים ידענו בענף הלול עליות ומורדות קיצוניות במחירים ואת זאת הצלחנו למנוע בזכות החזרה לתכנון.
אנו בענף הלול נחושים לשמור את מסגרת התכנון, בתאום מלא עם המשרדים הממשלתיים, כפי שנעשה בשנים האחרונות. מימוש תוכניות האוצר יפגע בראש ובראשונה במגדלים הקטנים והותיקים בעיקר באזורי הפריפריה וקו העימות והם יהפכו מאנשים יצרניים שמתפרנסים בכבוד לנטל על רשויות הרווחה ואת זאת אנו נמנע.
