חוק הגליל אושר לראשונה בכנסת ישראל בשנת 1988. חוק המקיף את מגדלי משקי הפטם, הטלה הביצים באזורי הקיבוצים והמושבים מצפון לקו נהריה – מעלות ובנוסף את כל יישובי מעלה יוסף ועוד כמה יישובים דרומיים יותר בגליל התחתון. בחוק זה נקבע להעניק סובסידיה למגדלים ותוקפו היה עד לשנת 2017.
בעקבות הפגנות החקלאים בשנת 2017 הוחלט להאריך את חוק הגליל עד לשנת 2027, ובקריאה שנייה ושלישית אושרה הצעת חוק הגליל עם תיקון מס' 12 להסדר חדש בחוק. על פי ההסדר החדש החוק יחול על טווח רחב יותר של יישובים וקיבוצים בגליל שבהם קיימים לולים, מגדלי ביצים או פטימים, וגם ליצרנים חדשים. ובתמורה לכך בעל מכסת הטלה או יצרן פטם יהיה זכאי לסובסידיה על ייצור ביצים או פטימים בשנים 2018-2027, זאת עד לכמות מרבית של ביצים או פטימים לפי הצעה זו.
דודו גינת – מנהל חטיבת הגידול במילועוף מספר לנו כיצד התגלה לראשונה שהורחב החוק ליישובים נוספים באזור הגליל המערבי: "הראשונה ששמה לב לתיקון בחוק היא הגברת נורית פולין – רכזת המשק בראש הנקרה, שעד אז היה קיבוץ משק לתרנגולות הודו, ולכן לא היה זכאי לקחת חלק בחוק זה עד התיקון. לאחר התיקון לחוק פנתה נורית למשרד החקלאות וביקשה לקבל סובסידיה. בקשתה התקבלה מייד, וכיום קיבוץ ראש הנקרה נחשב למגדל פטם.
עם קבלת הסובסידיה בראש הנקרה פניתי למשרד החקלאות בכדי לקבל את אישורם שאכן החוק החל לפעול באזורים נוספים נכלל בתיקון החוק משנת 2018. מייד הודעתי לשאר הקיבוצים והמושבים באזורנו שגם הם זכאים לקחת חלק בחוק הגליל. לשמחתי, נכון להיום הצטרפו תשעה קיבוצים וחווה פרטית שעובדת עם האינטגרציה אל חוק הגליל, וקיבלו זכאות לסובסידיה מיד עם הגשת הטפסים הרלוונטיים.
חשוב לי לציין שמטרתו של חוק הגליל הוא לחזק את החקלאים הנתונים לתקופות של סכנה ביטחונית, קשיים כלכליים קיומיים, היעדר הבטחת תעסוקה ועלויות גבוהות בקיום ענפי הלול בשל מיקומם הגיאוגרפי. אני שמח לראות שישנה חשיבות לקידום הגליל, לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים בפריפריה. כולי תקווה שקיבוצים ומושבים נוספים יצטרפו ויקבלו גם הם סובסידיה זו".
