תכנית ניטור סלמונלה

"היום היצרן הוא שקובע מה הוא רוצה לקנות ,עוף נקי בלי סלמונלה ובלי אנטיביוטיקה" כך בהרצאתו של ד"ר דודי ריש קבוצת א.ת

בכנס בעלי כנף של חברת אמבר.

סלמונלוזיס, היא מחלה אשר נגרמת מהחיידק סלמונלה, אשר נתן לו את שמו הידוע. החיידק מופיע אצל בני אדם ובעלי-חיים, הוא מתבטא בדלקת בדרכי העיכול ונחשב מאחד מהגורמים העיקריים להרעלות מזון אצל בני אדם, ביחד עם קמפילומבקטר, ליסאריה ושיגלה.

החיידק הינו גורם שלילי ממשפחת enterobacteriaceae ונתגלה לראשונה על ידי וטרינר אמריקאי בשם dr. Salmon.

פרסום

חיידק הסלמונלה מועבר על ידי מוצרי מזון כגון ביצים, בשר, חלב וירקות ועל ידי עופות, זוחלים, יונקים ומגע צולב.

הסימנים הקליניים של חיידק הסלמונלה הם: בחילות, שלשולים, כאבי בטן, הקאות, חום גבוה וכאבי ראש. במקרים חריגים יכול להתפתח אלח דם אשר עלול להוביל למוות.

המחלה מתפתחת לרוב לאחר 12-72 שעות ונמשכת בין 4-7 ימים. האוכלוסייה הרגישה לחיידק ולהשפעות המחלה הם תינוקות, זקנים ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה.

הדיווח הראשון של הרעלת מזון מהחיידק היה בשנת 1945 וקרה בעקבות סלמונלה בביצי מאכל.

הסלמונלה נחלקת לשניים:

טיפאידית ולא טיפאידית.

קיימים מעל כ2,300 סרוטיפים של החיידק ורק כ10% מהם הינם פתוגנים ויכולים לגרום למחלה בבני אדם.

כ70% מהמקרים נגרמים על ידי s. Enteritidis ומ s. typhimurium

הסלמונלה בעולם

חיידק הסלמונלה הינו ידוע בעולם וישנם מספר מקרים של מציאת החיידק במאכלים כגון עופות  .החברות מפרסמות הוראות זהירות כנגד החיידק כמו שטיפת ידיים וכו' על גב העטיפה.

מספר חולי הסלמונלה באירופה עומד על כ100,000 מקרים שמדווחים אצל בני אדם מידי שנה.

 ברעבון השני של שנת 2017 החלו באיסוף של בשר עוף מרשתות המזון בעקבות כך. ודנמרק דרשה לאפס את כל סוג סלמונלה אשר מיובא בעוף שלה.

סלמונלה בארץ

ד"ר דודי ריש קבוצת א.ת

בישראל מדווחים כ1,500 מקרים בשנה, אך ככל הנראה על כל מקרה מדווח ישנם כ30 מקרים לא מדווחים כך שהמספר יכול להגיע לכ45,00 מקרים.

 כמות בעלי הכנף שנמצא בהם חיידק הסלמונלה היינו יורד במהלך השנים בכך שבשנת 2010 נמצאו כ835 בעלי כנף בעלי החיידק ומאז ירד המספר כך

בשנת 2015 מצאו כ192 בעלי כנף בעלי החיידק.

קבוצות הגיל בין 2010-2014  בעלות המספר הרב ביותר של אשפוזים בעקבות הידבקות הינם בעיקר בני גיל 0-4 אשר עומד על כ399 ובני 15 ומעלה אשר עומד על כ386 וכ978 .

מספר חולי הסלמונלה עולה בעיקר בחודשים החמים בארץ שהם בין יולי עד אוקטובר ובין חודשי יולי-אוגוסט של 2017 היו כ1,327 חולי דיווחים על חולי סלמונלה.

ההדבקה בסלמונלה מגיעה בעיקר ממזון, ודעת הציבור לגבי החיידק עלתה בעקבות מחדלים אשר קרו כגון דגני הבוקר של חברת "תלמה" והשיווק ממפעל הטחינה "הנסיך".

הלחץ הציבורי כלפי יצרני המזון הינו נרחב  אשר נדרשות להוריד את נגיעות הסלמונלה במוצרים  הלחץ הציבורי מועבר בעיקר דרך רשתות חברתיות ובאינטרנט.

הלחץ החברתי כל כך גדול שבאוגוסט במהלך פרשת "יוניליוור" ירדו המכירות של דגני הבוקר בכ60% ובכך גרמו נזק תדמיתי וכלכלי נרחב.

המנעות הסלמונלה

התייחסות בעולם

– ישנן שתי גישות שונות בעולם לנושא הסלמונלה בעופות והן:

הגישה האירופאית טוענת שכל שרשרת הייצור חייבת להיות נקיה מסלמונלה ולכן אסור להשתמש בחיטוי בשר עוף.

לעומת זאת, השיטה האמריקאית טוענת שהמוצר צריך להגיע נקי מסלמונלה אל הצרכן ולכן מותר להשתמש בחיטוי בעוף במשחטות.

רוב התכשירים לחיטוי מבוססים על כלור או חומצות אורגניות

בישראל הותר בעבר שימוש בחומרי חיטוי על בשר העוף במשחטה אך הוא הופסק וכיום יש בחינה מחדש על הנושא.

דרכי ההעברה של הסלמונלה במשקים הם לרוב על ידי עופות ובעיקר אפרוחים אשר מועברים בין משקים, פינוי פגרים וכו'.

פרסום

כמו כן ישנם גם עוד דרכי העברה כמו ציפורים, חיות בית, חרקים, נברנים וגם אנשים כמו צוות החווה ומבקרים (מדריך, רופא, קבלן, צוות חיסונים, טכנאי ועוד). בנוסף גם הציוד עלול להעביר את החיידק כמו רכבים, רשתות נסורת וכו' וגם דברים כמו אוויר (אבק או רסס) ומים (מקור מים, צנרת לא מטופלת) וגם מזון כמו תערובת או ציוד הזנה.

דרכי ההתמודדות במשקים הם קבלת אפרוחים נקיים מהמדגרות, שמירה על נהלי בטיחות ביולוגית, שימוש בפרוביוטיקה (דחיקה תחרותית על ידי חיידקים ”טובים" וחיזוק מערכת העיכול והחיסון) וכמו כן גם בתהליך ניקיון וסידור כמו טיפול במערכת המים, הוצאת זבל, שטיפה ראשונית, סיבון ושטיפה חוזרת.

הדבר החשוב שצריך לטפל בו הוא הסברה לציבור כיצד להימנע מזיהום חיידק הסלמונלה.

  1. לבשל מזון מעל ל80 מעלות.
  2. הפרדה בין משטחים שונים כמו קרש חיתוך של בשר עוף ושל ירקות.
  3. להפריד במשטחי עבודה שונים של בשר חי ובשר מבושל.
  4. לא לשטוף את בשר העוף מכיוון שדבר זה מפיץ את חיידק הסלמונלה באזור העבודה.

ניטור סלמונלה במשחטות

עד היום, רק משחטות שמאושרות לייצוא נדרשו לבדיקה של חיידק הסלמונלה וקמפילובקטר. בשנת 2017 החלו בשירותים הווטרינרים בניטור סלמונלה וקמפילובקטר בכל המשחטות בישראל.

הקביעת יעד שלה היא כ50% הפחתה בנגיעות. משחטה אשר לא תעמוד ביעד תאלץ לבצע פעולות מתקנות ובמקרים נשנים משחטה עלולה להיסגר.

כמו כן ישנה גם בטיחות ביולוגית אשר מעלה נקודות למחשבה:

העוסקים בתחום הם מפעל מזון לבני אדם
שינוי תפיסה בגיוס מערכתי

שיתוף פעולה בעזרת נהלים דינמיים

מאמץ מתמשך ומתמיד ולא רק כשנוח

שילטה במה אפשרי וניהול סיכונים

כל אלו מביאים לשיפור בתוצאות.

עריכה אומרי אורון

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

חשיבות האוורור בלולי הודים בעונה הקרה

13/03/2024

מה צריכה להיות הטמפרטורה הנכונה במקרר

06/03/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

האם הביצה הקשה מקולקלת ?

19/12/2023

עם פרוץ המלחמה דברים רבים הפכו לקשים יותר – ואחד מהם הוא חילוצם של בעלי חיי...

17/12/2023

ערכים תזונתיים של עוף והודו - לפי חלקים
חשיבות האוורור בלולי הודים בעונה הקרה

13/03/2024

מה צריכה להיות הטמפרטורה הנכונה במקרר

06/03/2024

בשר מתורבת הוא בשרי או פרווה?

21/01/2024

האם הביצה הקשה מקולקלת ?

19/12/2023

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחרו תחום