תנובת החלב של הפרה הישראלית היא מהגבוהות ביותר בעולם!
אז כמה חלב הישראלי צורך בממוצע? כמה חלב רפת אחת מפיקה? ומה הסיכוי שלמרות ההפחתה במספר הרפתות הצריכה עולה?
אין ספק שחלב הוא אחד מסימני החג המובהקים של חגיגות חג השבועות. אין כמו לפתוח את החג עם עוגת גבינה טעימה, אפויה או קרה; פשטידה טובה או אולי לזניה? ותכל'ס, יש לנו במה להתגאות! מניתוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה והאגף לגורמי ייצור במשרד החקלאות עולה כי תנובת החלב לפרה בישראל ממשיכה להיות מהגבוהות בעולם!
על פי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2018 התנובה הממוצעת לפרה עמדה על כ-11,660 ליטר, כ-33(!!!) ליטר ליום. עוד עולה, כי מספר היצרנים בארץ עמד בסוף 2018 על 750, לעומת 991 בסוף שנת 2008, ולעומת 1,400 יצרנים בשנת 1999, ירידה של 24% בהשוואה לשנת 2008, וירידה של 46% ביחס לשנת 1999. אולם, אלו לא הפחיתו מהצריכה המקומית! ההפך הוא הנכון! הרפתות הפכו יעילות בהרבה- משנת 2008 ועד היום, הייצור הממוצע לרפת עלה ב- 61%, כלומר, מ-1,285 אלפי ליטר ל-2,065 אלפי ליטר.
ובהתחשב בצריכה שלנו הישראלים? הצריכה הישראלית התאפיינה בעלייה בביקוש לחלב ולמוצריו של 1.14% בשנת 2018, לעומת 2017. העלייה מחושבת לפי שווי ערך חלב נוזלי מייצור מקומי, ועמדה בשנת 2018 על כ-177 ליטר חלב לנפש בשנה. הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת בישראל לחלב שתייה ומשקאות– כ-52 ליטר, מוצרי חלב נוזליים (תוצרת חלב ניגרת) ומעדנים – הנאמדים בכ-22 ליטר, גבינות לבנות– כ-12 ק"ג (השקולים לכ-53 ליטר) וכ-4 ק"ג של גבינות קשות (השקולים לכ- 42 ליטר).
עוד מוסיפים במשרד כי בשנים האחרונות, ענף החלב בישראל עובר שינויים רבים שחלקם קשורים לתהליכים המתרחשים בארץ, וחלקם קשורים לשינויים גלובליים בענף החלב, כגון: שינוי במחירי מספוא מיובא ומקומי ובמחירי אבקות החלב, שינויים בשערי החליפין ושינויים אקלימיים, המובילים להתחממות גלובלית הפוגעת בתפוקת החלב, הפרה זקוקה לטמפרטורה של כ- 37 מעלות, ההתחממות דורשת מאמצים והשקעות לצינון וקירור הרפת והפרה לשמירה על תפוקת החלב.
