הסכנות ברורות – רצפות חלקות, גזים וחומרים מסוכנים, ציוד רגיש וכבד. המוסד לבטיחות וגהות מזהיר: גם ברפת ישנה וגם ברפת חדשה ואוטומטית נדרש העובד להגיע ולפקח "העובד הוא מערכת החיים של הרפת"
עבודת הרפת היא אחת מעבודות החקלאות החשובות במשקף בעבודה ברפת ישנם סיכונים בטיחות ובריאות העלולים לפגוע בעובדים. עובדי הרפת נחשפים מדי יום לבעלי חיים כבדים, מכונות חקלאיות, רצפות רטובות ומחליקות, חומרים חיטוי כימיים, גזים, אבק אורגני ומאמץ פיזי מתמשך. שילוב זה מייצר פוטנציאל סיכונים גבוה העלול להוביל לתאונת עבודה, פגיעה גופנית ומחלת מקצוע. למזעור הסיכון והפגיעה נדרש לבצע באופן רציף תהליך ניהול סיכונים, ניהול בטיחות למזעור הסיכונים, הדרכה להכרת הסיכונים ומזעורם.
על מנת לשמור על רציפות העבודה בענף הרפת הקריטי למשק הישראלי, המוסד לבטיחות ולגהות מדגיש כי האחריות לשמירה על שלומם ובריאותם של הרפתנים והעובדים מוטלת בראש ובראשונה על בעלי המשקים והמעסיקים, וכי עליהם לבצע תהליך זיהוי סיכונים ומזעורם לקראת העבודה ותוך כדי העבודה, להטמיע נהלי והוראות עבודה מסודרים, לקיים הדרכות לעובדים בשפה המובנת ולוודא הבנה והטמעה של הידע, לספק ציוד מגן אישי ולוודא שימוש נכון וטיפול בציוד לשמירת כשירותו.
המוסד לבטיחות ולגהות מזמין את בעלי המשקים להתייעץ עם מומחיו, להזמין ללא עלות את מדריכי המוס"ל לאבחון סיכונים וחניכת המנהל במזעורם, הזמנת ניידת הדרכה ללא עלות להדרכת העובדים בדבר הסיכונים הכללים המגוון שפות.
הסיכונים המרכזיים ברפת והדרכים למזעורם:
- נפילות והחלקות: רצפות רטובות, בורות חליבה ומעברים צרים מחייבים התקנת אמצעים למניעת החלקה, ידיות אחיזה ותוואי הליכה בטוח, יש לוודא סגירת בורות ופתחים למניעת נפילה.
- מכונות וציוד כבד: חובה לבצע בדיקות תקופתיות למתקני הרמה, לחץ ע"י בודק מוסמך כמו מדחסים, בדיקת תקינות והארקה של ארונות/מערכת/מתקני החשמל והגנרטור על-ידי בודק חשמל; בדיקת הימצאות מיגון תקין בכלי העבודה; הפעלת כלים תפעוליים כמו טרקטור רק על-ידי בעלי רישיון מתאים.
- בעלי חיים והסיכון לפגיעה פיזית: עבודה בקרבת פרות ועגלים מחייבת שמירת מרחק, מעברים נגישים והכשרה לטיפול נכון בבעלי החיים.
- חשיפה לגורמים ביולוגיים וכימיים: בסביבת העבודה ברפת והמשק החקלאי יש סיכוני חשיפה מוגברים לחיידקים, פטריות, גזים (כמו אמוניה ומתאן) וחומרי הדברה המצריכים שימוש בציוד מיגון אישי בהתאם לסקר הסיכונים לדוגמא מסכות מגן מסוג P3 כפפות, אוורור קבוע ואחסון נכון של תרופות וחומרי חיטוי.
- עומס פיזי וארגונומיה : הרמה לא נכונה, כיפוף חוזר ונשנה ועבודה בגובה נמוך או גבוה מדי גורמים לפגיעות גב, שורש כף יד וצוואר. מומלץ להתאים את העבודה לגובה ביניים, להשתמש בעגלות ועזרי נשיאה ולבצע מתיחות קצרות במהלך היום.
המוסד לבטיחות ולגהות קורא להגברת המודעות והידע על הסיכונים והדרכים למזעורם למניעת פגיעה:
- רפתנים ובעלי משקים – זיהוי סיכונים וביצוע תהליכי ניהול סיכונים, כתיבה והטמעת נהלי והוראות עבודה המתבססות על הסיכונים והדרכים למזעורם, הדרכות תקופתיות ואספקת ציוד מגן אישי לעובדים.
- עובדים – הכרת הסיכונים והדרכים למזעורם, זיהוי סיכונים ודיווח על מפגעים, הקפדה על שימוש נכון בציוד מגן אישי ודיווח על אירועי כמעט ונפגע.
ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות: "מאחורי קרטון החלב בסופר עומדים חקלאים גאים, פרות נותנות חלב, וקידמה טכנולוגית מובילה בעולם, החל פיתוח החיישן שעל הצוואר ועד האלגוריתם שמזהה מחלה לפני שהיא פורצת, מערכת חליבה אוטומטית ועוד פיתוחים רבים שכולם גאווה ישראלית. אך אסור לשכוח שכדי שנוכל לשתות לרוויה את כוס החלב או הקפה הנמס עם החלב עובדים ברפת קמים השכם בבוקר ומבצעים את עבודתם במסירות אך גם חשופים לסיכונים ולפגיעה במקום עבודה. כל פגיעה בעובד אינה רק אירוע נקודתי – היא פגיעה במשפחה, במשק החקלאי, בשרשרת האספקה ואף ביציבות הכלכלית של המשק החקלאי."
עוד הוא הוסיף: "עובדי הרפת הם עמוד השדרה של הענף, וכמו כל העובדים גם הם רוצים לחזור בריאים ושלמים ללא פגיעות בסוף יום העבודה למשפחה. חובתו של המעסיק לממש את זכות העובד לעבוד בסביבה בטוחה שתמנע את הפגיעה והתאונה בעבודה. אבחון וזיהוי סיכונים, הדרכה מקצועית, אספקת ציוד מגן אישי מותאם, כשירות הציוד, תחזוקה נכונה ותרבות ארגונית שמעמידה את המקצועיות בראש סדר העדיפויות – הם אלו שיקטינו מאד את פוטנציאל הפגיעה והתאונה הבאה. האחריות לשמירה על חיי העובדים ובריאותם אינה רק חוקית – היא ערכית ואנושית. מקצועיות ושמירה על הבטיחות בעבודה ברפת היא לא נושא משני – היא תנאי להצלחה, למזעור פגיעות, הקטנת עלויות, שיפור הפריון והרווחים."
G150 – בטיחות ברפת חקלאות תיאלנדית עשרת דיברות 1 
